עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ח דְּאַף עַל גַּב דְּהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ קַיְּמָא לָן נָכְרִי מֵיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ קוֹנֵה מַשְׁכּוֹן, וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר מֵעַכְשָׁיו, וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר לֵיהּ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא הִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ לֹא גָרַע מֵחֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי בִּרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל וְהָאַחֲרָיוּת עַל יִשְׂרָאֵל, דְּקָיְמָא לָן דְּחַיָּב לְבַעֲרוֹ. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב עַד יוֹם פְּלוֹנִי, דַּעַת הָרַמְבַּ"ם דִּקְבִיעוּת זְמַן דַּוְקָא קֹדֶם הַפֶּסַח הוּא, וְאַחַר הַפֶּסַח דִּתְנַן, אַזְּמַן הַהֶתֵּר קָאֵי וְלֹא אַזְּמַן פֵּרָעוֹן. וְדַעַת הָרַאֲבַ"ד וְהַטּוּר דַּאֲפִלּוּ לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע עַד אַחַר הַפֶּסַח, וְהַיְנוּ דִתְנַן אַחַר הַפֶּסַח, קָאֵי אַזְּמַן פֵּרָעוֹן. וְהָרַ"ב שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ מַשְׁמַע שֶׁדַּעְתּוֹ כְהָרַאֲבַ"ד:
ט וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה. כָּתַב הָרֹא"שׁ דְּמַיְרֵי נַמִּי שֶׁהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לֵיהּ מֵעַכְשָׁיו, דְּאִי לָאו הָכִי יִשְׂרָאֵל מִנָּכְרִי לֹא קָנֵי מַשְׁכּוֹן. וּמַיְרֵי שֶׁאֵין אַחֲרָיוּת הַמַּשְׁכּוֹן עָלָיו, דְּאִם אַחֲרָיוּת מַשְׁכּוֹן עָלָיו שֶׁלּוֹ הוּא וְעוֹבֵר:
י רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא בָא לַחֲלֹק אֲבָל בֵּאֵר דִּין הַמַּפֹּלֶת אֵיךְ הוּא. הָרַמְבַּ"ם:
יא פֵּרוּשׁוֹ כַּמָּה יְהֵא מְכֻסֶּה וְלֹא נָחוּשׁ בּוֹ לְחִפּוּשׂ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה: