עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א שֶׁמֻּתָּר. לְדִיּוּקָא אִצְטְרִיךְ, דְּתִדּוֹק הָא מִשָּׁעָה שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר לֶאֱכֹל אֵינוֹ מֻתָּר לְהַאֲכִיל. רַשִׁ"י:
ב וּבַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ הֵיכִי שָׁרֵי לְהַאֲכִיל, דְּהָתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ג' וּמַה שֶּׁמְּשַׁיֵּר יַנִּיחֶנּוּ בְצִנְעָא, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁמָּא תִטֹּל חֻלְדָּה כוּ', וְעַיֵּן תֵּרוּצָם. וְהָרֹא"שׁ תֵּרַץ דְּהַפֵּרוּשׁ הַנָּכוֹן הוּא וּמַאֲכִיל כוּ' וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעְלִים עֵינָיו מֵהֶם עַד שֶׁיֹּאכְלוּ וִיבַעֵר הַמְשֻׁיָּר, וּמַתְנִיתִין הֶתֵּר הֲנָאָה אָתֵי לְאַשְׁמְעִינַן כוּ'. וְהָכִי פֵרוּשׁוֹ, דְּאִי תָנָא בְהֵמָה דְּאִי מְשַׁיְּרָא קָא חֲזִי לֵיהּ, דְּאַף אִם מֵחֲמַת טִרְדָּא יַעְלִים עֵינָיו יַחְזֹר וִיבַעֵר כוּ':
ג אִם לֹא בִטְּלוֹ, וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר דִּלְמָא אָכֵיל מִנֵּיהּ. תּוֹסָפוֹת:
ד פֵּרוּשׁ מִשֶּׁמַּתְחֶלֶת כוּ':
ה כְּלוֹמַר כְּאִלּוּ הָיָה בְשָׁעָה שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה מִן הַתּוֹרָה:
ו וְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי אִסּוּר הֲנָאַת חָמֵץ דְּרַבָּנָן דְּשֵׁשׁ וּמַפְקַע קִדּוּשֵׁי תוֹרָה וְשָׁרֵי אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא, כָּל הַמְקַדֵּשׁ אַדַּעְתָּא דְרַבָּנָן מְקַדֵּשׁ. רַשִׁ"י:
ז מַטִּיל לַיָּם. פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ יָם הַמֶּלַח, דִּבְיָם הַמֶּלַח אֵין סְפִינָה עוֹבֶרֶת וְאֵין צָרִיךְ פֵּרוּר, וְהָכִי קָאָמַר מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ מְפָרֵר וּמַטִּיל לַיָּם, כְּרַבָּה בַגְּמָרָא: