עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ה
י צִבּוּרֵי. בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּיֵּק, הָא זֵיתִים לֹא. מַה בֵּין צִבּוּרִים לְזֵיתִים, צִבּוּרִים גְּמַר מְלָאכָה, זֵיתִים אֵינָן גְּמַר מְלָאכָה. הָרַ"שׁ. וְעַיֵּן רֵישׁ פֶּרֶק ז':
יא וּמַיְרֵי כְּשֶׁהִזְרִיעוּ וְאָז הוּא אֹכֶל אָדָם כִּדְאִיתָא בְּבָבָא בַתְרָא דַּף צ"ב, אֲבָל שְׁאָר פִּשְׁתָּן לֹא שַׁיָּךְ בֵּיהּ שִׁכְחָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
יב כְּלוֹמַר. דְּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי כֵּיוָן דִּבְחַד קְרָא כָּלוּל יָתוֹם וְאַלְמָנָה כַּחֲדָא וְקָרֵי לְהוּ עָנִי לוֹמַר דִּשְׁנַיִם הֲוֵי שִׁכְחָה. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי אַדְּרַבָּא לְהָכִי פְּרָטִינְהוּ בִּקְרָא תִּנְיָן לוֹמַר דִּשְׁלֹשָׁה הֲוֵי שִׁכְחָה: