עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ד
ז פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ דִּוְשָׁכַחְתָּ מַשְׁמַע שֶׁלֹּא עַל יְדֵי אַחֵר שֶׁעִמְּךָ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּמִשְׁנָה ב'. וּלְפֵרוּשׁ זֶה וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת אַסֵּיפָא קָאֵי, וְכֵן כָּתַב הָרַ"ב בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל יָחִיד כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וּלְפָנָיו דְּהָכָא לֹא הֲוֵי דוּמְיָא דְּלִפְנֵיהֶם דְּרֵישָׁא, דְּהָתָם שֶׁלִּפְנֵיהֶם לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ דִּלְּגוּ עֹמֶר וּשְׁכָחוּהוּ, וְאִלּוּ הָכָא לְפָנָיו שֶׁהִנִּיחַ עֹמֶר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם בְּסוֹף הַשּׁוּרָה וְאֵין כָּאן דִּלּוּג בְּשׁוּרָה זוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין דִּלּוּג אַשְׁמְעִינַן, בְּרֵישָׁא אַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דִּכְשֶׁדִּלְּגוּ בְּמַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם הֲוֵי שִׁכְחָה. מִכָּל מָקוֹם הַדִּלּוּג שֶׁהִנִּיחוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם לֹא הֲוֵי שִׁכְחָה. וְסֵיפָא אַשְׁמְעִינַן שֶׁאִם הָיוּ שׁוּרוֹת הַרְבֵּה וְיָחִיד קוֹצֵר, אִם דִּלֵּג אַחַר שֶׁהִתְחִיל הֲוֵי שִׁכְחָה, אֲבָל כְּשֶׁהִנִּיחַ בְּסוֹף הַשּׁוּרָה וְהִתְחִיל בְּאַחֶרֶת, אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי כְּעֵין דִּלּוּג שֶׁהֲרֵי דִּלֵּג מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה, מִכָּל מָקוֹם לֹא הַוְיָא שִׁכְחָה מִשּׁוּם דְּהָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ שֶׁהִנִּיחָן לְרֹאשׁ שׁוּרָה מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשִׁיטַת הָרַ"מ:
ט זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי קֶרֶן זָוִית. תּוֹסָפוֹת בָּבָא מְצִיעָא דַּף י"א: