עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה יא
כד דְּתַנָּא קַמָּא נַמִּי סְבִירָא לֵיהּ סְפֵק לֶקֶט לֶקֶט, וְלֹא פָּלֵיג אַדְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בַּתַּחְתּוֹנִים, מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּוַדַּאי מִשֶּׁל קָמָה כְּנָסוּם:
כה קְצַת קָשֶׁה מַה יָּשָׁן שַׁיָּךְ בֵּין קָמָה לַקָּצִיר, וְנִרְאֶה לִי שֶׁדְּבָרָיו מֻרְכָּבִים, שֶׁמַּה שֶּׁכָּתַב דְּמִן הַקָּמָה הָיָה הוּא מְהָרַ"שׁ שֶׁכָּתַב הַיְרוּקִים כְּכַרְתִי כוּ' שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ כוּ' וְלֹא נִתְבַּשְּׁלוּ כְּדֵי לִקְצֹר וּכְשֶׁהַתְּבוּאָה יְבֵשָׁה וּמִתְלַבֶּנֶת קוֹצְרִים אוֹתָהּ. וּמַה שֶּׁכָּתַב נוֹטִים לְהַשְׁחִיר הוּא מֵהָרַ"מ וְהוּא כָּתַב וּמִזֶּרַע הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הוּא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו מִכָּל מָקוֹם הוּצְרַךְ לְפָרֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַגֹּרֶן כוּ' דְּאִם לֹא כֵן מַה סְפֵקָא אִיכָּא, כְּמוֹ לְתַנָּא קַמָּא אוֹת כ"ד:
כז וּבְרֵישׁ פִּרְקִין דָּרְשִׁינַן הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יָבוֹזוּ. וְנִרְאֶה לִי דְּאִי לְהַךְ לְחוּדָא אָתָא הֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב עֲזֹב, וּכְתִיב תַּעֲזֹב, מַשְׁמַע אַתָּה מִשֶּׁלְּךָ עֲזֹב, וְאִי לְהַךְ לְחוּדָא לִכְתֹּב תִּתֵּן, אֶלָּא יָבוֹזוּ כְּדִלְעֵיל נַמִּי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: