עיקר תוספות יום טוב על משנה פאה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה י
כא רְצוֹנוֹ לוֹמַר תּוֹךְ הַיָּד קָאֵי אַנָּשַׁר, וּכְאִלּוּ תָּנֵי תּוֹךְ הַיָּד וְנָשַׁר, וְכֵן נַמִּי תּוֹךְ הַמַּגָּל כְּאִלּוּ תָנֵי תּוֹךְ הַמַּגָּל וְנָשַׁר:
כב רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁיִּפּוֹל מֵחֲמַת נִדְנוּד הַיָּד וְיִפֹּל לַאֲחוֹרֵי הַיָּד הֲרֵי הוּא אֹנֶס, וְכֵן מֵחֲמַת נִדְנוּד הַמַּגָּל וְיִפֹּל אֲחוֹרֵי הַמַּגָּל גַּם הוּא אֹנֶס:
כג כְּלוֹמַר בְּמָקוֹם שֶׁרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מֻנָּחִים עַל הַפַּס יָד. וְאֵין זֶה תּוֹךְ הַיָּד, גַּם אֵין זֶה אַחַר הַיָּד: