אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ג

פרק ב

משנה א

א גְּמָרָא. וְאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן שֶׁלֹּא יֵהָנֶה אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן שֶׁלֹּא יִצְבַּע, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּשָׁרֵי מִשּׁוּם דַּחֲזוּתָא לָאו מִלְּתָא הִיא. וְשֶׁלֹּא יַדְלִיק כוּ', דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּשָׁרֵי מִשּׁוּם דִּמְכַלֶּה אוֹתוֹ. תּוֹסָפוֹת פְּסָחִים דַּף כ"ה:

ב יַעֲלֶה כוּ'. כָּתַב הָרַ"מ, עִנְיָנוֹ שֶׁיְּעָרְבוּ אוֹתוֹ הַבֶּגֶד בְּמָאתַיִם וְיִהְיֶה הַכֹּל מֻתָּר. עַד כָּאן. וְלֹא לְכַתְּחִלָּה קָאָמַר, דְּאֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא אִם נִתְעָרְבוּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ב

ג הַצּוֹבֵעַ. וְהִשְׁמִיעָנוּ בַּהֲלָכָה הַקּוֹדֶמֶת קֻלָּא לַחֲכָמִים, אֲפִלּוּ בְּבֶגֶד שֶׁנִּצְבַּע כֻּלּוֹ יַעֲלֶה. וּבְזוֹ הַהֲלָכָה הִשְׁמִיעָנוּ חֻמְרָא לְרַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד כוּ'‏ יִשָּׂרֵף כֻּלּוֹ. הָרַ"מ:

משנה ג

ד יִדָּלֵק. וְלֹא נֶאֱמַר בְּזוֹ תַּעֲלֶה, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן בָּהֶם הַכָּתוּב שִׁעוּר בְּשׁוּם פָּנִים. הָרַ"מ:

ה דְּאִלּוּ מֵחַיִּים שָׁרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּהֲנָאָה, בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְכוֹרוֹת. הָרַ"שׁ:

ו וּבַמֻּקְדָּשִׁין. פֵּרוּשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּמִשּׁוּם הָכִי שָׁאנֵי שְׂעַר נָזִיר, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בֵּיהּ קָדוֹשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ז מְקַדְּשִׁין כָּל שֶׁהֵן. בְּקָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן, וּמִשּׁוּם דְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְאֶלֶף לֹא בָטִיל. הָרַאֲבַ"ד. אֲבָל קָדָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם פִּדְיוֹן בָּעִינַן מְלֹא הַסִּיט. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים מֵהַיְרוּשַׁלְמִי:

משנה ד

ח וּבְפֶרֶק ה'‏ דַּעֲבוֹדָה זָרָה מִשְׁנָה ט'‏ לְעִנְיַן עֲצֵי אֲשֵׁרָה כָּתַב הָרַ"ב דְּמוֹקֵי לַהּ הַגְּמָרָא כְּשֶׁאֲבוּקָה כְּנֶגְדּוֹ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כְּנֶגֶד הַפַּת מַבְעִיר עֵצִים בְּפִי הַתַּנּוּר, וְכָתַב הָרַ"ן וְנִמְצָא נֶהֱנֶה מִן הָאִסּוּר בְּשָׁעָה שֶׁהָאִסּוּר בְּעַיִן, נִרְאֶה דְּהָכָא נַמִּי דִּכְוָתָהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ו

ט אַכֻּלֵּיהּ פִּרְקִין מְהַדֵּר לִשְׁנוּיֵי וְנָטַר לֵיהּ עַד הָכָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְכֵן לְשׁוֹן הָרַ"שׁ בְּכֹל הָנֵי דְּמַתְנִיתִין:

משנה ז

י מְקַדֵּשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְּלֵאָה, וְעִנְיָנוֹ הַשְּׂרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָרַ"מ:

יא עָלִין וְהַצְּלָעוֹת שֶׁל תְּרָדִין. לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ:

יב הָרָאוּי לְעָרְלָה עָרְלָה. כָּתַב הָרַ"שׁ, בַּיְרוּשַׁלְמִי דִּיֵּק אַמַּאי לֹא תָנֵי הָרָאוּי לִתְרוּמָה, דִּתְרוּמָה נַמִּי כֵּיוָן דַּחֲשִׁיבֵי לֹא בָטְלֵי בְּמֵאָה וְאֶחָד, וּמְשָׁנֵי כֻּלָּן רְאוּיִין לִתְרוּמָה, וְלֹא שַׁיָּךְ לְמִתְנֵי הַאי לִישָׁנָא. וְעַיֵּן עוֹד בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יג לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם. הָרַ"ב לֹא חָשֵׁיב לְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת. אֲבָל הָרַ"מ חָשֵׁיב לְהוּ. וְכֵן נִרְאֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ח

יד כֵּיצַד. הָכִי גָרַס הָרַ"מ, וְכָתַב אָמְרָם כֵּיצַד רוֹצֶה בּוֹ עַל אֵיזֶה דֶרֶךְ יִהְיוּ אֵלּוּ מְקַדְּשׁוֹת כָּל שֶׁהֵן, וְאָמַר כִּי זֶה לֹא יִהְיֶה אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ שְׁלֵמוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, אֲבָל נִתְפַּצְּעוּ כוּ':

טו תֵּימַהּ דִּלְעֵיל פָּסַק דְּלֹא כְרַבִּי עֲקִיבָא. וְכֵן כָּתַב שָׁם הָרַ"מ. אֲבָל פְּסָק דְּהָכָא עִקָּר, דְּהָא מַחֲלֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם הִיא, דַּהֲלָכָה כִּסְתָם. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ט

טז כֶּרֶם נָטוּעַ. הָכִי נַמִּי בִּסְפֵק כִּלְאֵי כֶרֶם וְהָכִי מַיְתֵי לַהּ לְעִנְיַן סָפֵק בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין. דַּף ל"ח:

יז אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם וּבַיְרוּשַׁלְמִי קָאָמַר דְּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין. הָרַ"שׁ:

יח גְּמָרָא סוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְּהָא חוֹבַת הַגּוּף הִיא:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה