אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כוּ'. אֲבָל תְּרוּמָה גְדוֹלָה דִּדְמַאי לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ, דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עָלֶיהָ, כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ דְּמַאי:

ב קְרָאֵי אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא, דְחַלָּה דְּמִדְּרַבָּנָן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג דְּאִי לָאו הָכִי הָא תְּנַן בְּמִשְׁנָה ג'‏ דְּמַעֲלִין. וְהָתָם בְּנָפְלוּ זֶה אַחַר זֶה:

ד וְלֹא קַשְׁיָא אַמַּאי נָקְטָה מַתְנִיתִין מֵאָה, דְּהוֹאִיל וַהֲוֵי טְפֵי מִתִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, אַף עַל גַּב דְּמֵאָה מַמָּשׁ לֹא הֲוֵי, אֲפִלּוּ הָכִי נָקַט מֵאָה כְּדֵי לְקַצֵּר:

משנה ג

ה וּמַה דְּנָקֵיט מַתְנִיתִין כְּלָל לְהַאי וְעוֹד. יֵשׁ לוֹמַר דְּחֻשְׁבְּנָא בְּעַלְמָא אַשְׁמְעִינַן, שֶׁהָעוֹד יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן עוֹד:

משנה ד

ו הָרַ"ב מְפָרֵשׁ מְדַמֵּעַ דְּהָכָא כְּלוֹמַר נַעֲשָׂה אִסּוּר דִּמּוּעַ, וְלֹא עֵרוּב וּבִשּׁוּל כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ו', וּמְפָרֵשׁ כֻּלָּהּ מַתְנִיתִין דְּהָכָא דְּאֵינוֹ עוֹלֶה בְּמֵאָה וְאֶחָד, וְזֶה דַּוְקָא בְּחִמּוּץ וְתִבּוּל:

ז שֶׁרִסְּקוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ הָעִסָּה. הָרַ"שׁ:

משנה ה

ח שָׁמַעְתִּי. וְכֵן הֲלָכָה. הָרַ"ם:

משנה ו

ט שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר מִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ מְחַמֵּץ אִיכָּא לְאַשְׁכּוֹחֵי לְהַחֲמִיר, דִּלְעוֹלָם בָּעֵי מֵאָה וְאֶחָד, דְּהָא לֵיכָּא לְמֵיקָם אַטַּעְמֵיהּ. אֶלָּא דְּבִמְחַמֵּץ הֲוֵי חֻמְרָא טְפֵי, דִּלְעוֹלָם אֵינוֹ עוֹלֶה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה וְאֶחָד, וּמַשְׁכַּחַת לַהּ נַמִּי דַּאֲפִלּוּ בְּמֵאָה וְאֶחָד אֵינוֹ עוֹלֶה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י אֵין בּוֹ לַעֲלוֹת. וְנִשְׁאָר עוֹד חֵלֶק שְׁלִישִׁי, וְהוּא שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד, שֶׁמּוֹצִיא שִׁעוּר הַחֵלֶק שֶׁנָּפַל. הָרַ"מ:

משנה ז

יא גְּרִיסִין. הוּא הַדִּין נַמִּי שְׂאֹר שֶׁל חִטִּים בְּשֶׁל עִסַּת שְׂעוֹרִים, דְּכָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לֹא נָחוּשׁ אֶלָּא לְנוֹתֵן טַעַם בִּלְבָד. וּמִשּׁוּם דִּשְׂאֹר לֹא שְׁכִיחַ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, אַסְבְּרַהּ לַהּ בִּגְרִיסִין כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה י

יב תְּבָלִין. לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֵין נִקְרָאִין תְּבָלִין אֶלָּא הַמֶּרְקָחִים וְהַדְּבָרִים שֶׁרֵיחָן טוֹב כְּמוֹ הַזַּנְגְּבִיל וְהַפִּלְפֵּל וְדוֹמֵיהֶן, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁמְּתַבְּלִין בּוֹ הַתַּבְשִׁיל, כְּגוֹן הַשּׁוּמִין וְהַבְּצָלִים וְהַשֶּׁמֶן וְהַחֹמֶץ וְהַיַּיִן, כֻּלָּם נִקְרָאִים תְּבָלִין כְּשֶׁאָדָם מִתְכַּוֵּן לְתַבֵּל בָּהֶם אוֹ בְזוּלָתָם קְדֵרָתוֹ וְתַבְשִׁילוֹ. הָרַ"מ:

יג אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה. שִׁעוּר הַמִּשְׁנָה אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה מִינִין מִשֵּׁם אֶחָד. הָרַ"מ:

יד אֲבָל לִכְאוֹרָה תַּרְתֵּי קָאָמַר, דַּאֲסוּרִין בִּנְתִינַת טַעַם בַּקְּדֵרָה, וּמִצְטָרְפִין לֶאֱסֹר בְּתַעֲרֹבֶת יָבֵשׁ. וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף פ"ט בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תַּם. וּמִדִּבְרֵי הָרַ"מ נִרְאֶה דַּחֲדָא קָתָנֵי:

משנה יב

טו שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן. שֶׁהָיָה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל הִלֵּל, וְזֶה לִרְאָיָה שֶׁאַף מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּאי קִבְּלוּ מִבֵּית הִלֵּל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה יג

טז דְּאִי בְּעוֹדוֹ טוֹפֵחַ עַל הַכֵּלִים, אִם כֵּן הַטָּמֵא מְטַמֵּא הַטָּהוֹר, וְהַכְּלִי מִמָּה נַפְשָׁךְ טָמֵא, דְּמַשְׁקֶה מְטַמֵּא כְּלִי:

משנה טו

יז תְּבָלִין. וְאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דְּאִי לֹא הִשְׁמִיעָנוּ אֶלָּא בִשְׂאֹר הֲוָה אֲמֵינָא דְּדַוְקָא כְּשֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִים שֶׁל מִין אֶחָד הוּא דְמִצְטָרְפִין לֶאֱסֹר לְזָרִים לְרַבָּנָן, וּלְהָכִי נָקַט שְׂאֹר מִשּׁוּם דִּסְתָם שְׂאֹר הוּא מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, דְּשַׁאֲרָא מַסְרְחָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים פֶּרֶק ג', אֲבָל בִּשְׁנֵי מִינִין וּבִשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵימָא מוֹדוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְהָכִי תָּנֵי תְּבָלִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַרְבֵּה מִינִים וַאֲפִלּוּ הָכִי אֲסוּרִים לְזָרִים. וְאִי תָּנֵי תְּבָלִין הֲוָה אֲמֵינָא בְּהָא פָּלֵיג רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל מִין אֶחָד מוֹדֶה, לְהָכִי תָּנֵי לְדִלְעֵיל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה טז

יח אֲבָל הָרַ"מ מְפָרֵשׁ בְּעִנְיָן וְטַעַם אַחֵר מִמִּשְׁנָה קוֹדֶמֶת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, נוֹתָר וּפִגּוּל הוּא אָסוּר עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל יִשְׂרָאֵל וְדִינוֹ שֶׁיִּשָּׂרֵף, אֲבָל אִסּוּרוֹ עַל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר חָמוּר, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה מֻתָּר לוֹ לְעוֹלָם, וּכְשֶׁאֲכָלוֹ נִתְחַיֵּב קָרְבַּן מְעִילָה. אֲבָל לַכֹּהֲנִים הָיָה לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר קֹדֶם שֶׁהָיָה פִּגּוּל אוֹ נוֹתָר. וְאָמַר כִּי כְּשֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ חֲתִיכוֹת עִם חֲתִיכַת חֻלִּין וְהוֹצִיאָם אַחַר כָּךְ וְנִשְׁאַר שְׁאָר הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא אָסוּר לְזָרִים וּמֻתָּר לַכֹּהֲנִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַנּוֹתָר וְהַפִּגּוּל, כֵּיוָן שֶׁאֵין אִסּוּרוֹ עַל הַכֹּהֲנִים חָמוּר הַרְבֵּה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לַכֹּהֲנִים כָּךְ מֻתָּר לְזָרִים, כֵּיוָן שֶׁהַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר אָסוּר עַל הַכֹּל:

משנה יז

יט וּמַתְנִיתִין לִישְׁנָא דִקְרָא נָקְטֵיהּ בְּפָרָשַׁת רְאֵה [דְּבָרִים יב], כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ כוּ', וּבִבְשַׂר חֻלִּין מִשְׁתָּעֵי קְרָא:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה