עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה טו
יז תְּבָלִין. וְאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דְּאִי לֹא הִשְׁמִיעָנוּ אֶלָּא בִשְׂאֹר הֲוָה אֲמֵינָא דְּדַוְקָא כְּשֶׁשְּׁנֵי הָאִסּוּרִים שֶׁל מִין אֶחָד הוּא דְמִצְטָרְפִין לֶאֱסֹר לְזָרִים לְרַבָּנָן, וּלְהָכִי נָקַט שְׂאֹר מִשּׁוּם דִּסְתָם שְׂאֹר הוּא מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, דְּשַׁאֲרָא מַסְרְחָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים פֶּרֶק ג', אֲבָל בִּשְׁנֵי מִינִין וּבִשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵימָא מוֹדוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְהָכִי תָּנֵי תְּבָלִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַרְבֵּה מִינִים וַאֲפִלּוּ הָכִי אֲסוּרִים לְזָרִים. וְאִי תָּנֵי תְּבָלִין הֲוָה אֲמֵינָא בְּהָא פָּלֵיג רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל מִין אֶחָד מוֹדֶה, לְהָכִי תָּנֵי לְדִלְעֵיל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: