עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כוּ'. אֲבָל תְּרוּמָה גְדוֹלָה דִּדְמַאי לֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ, דְּלֹא נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ עָלֶיהָ, כִּדְאִיתָא בְּרֵישׁ דְּמַאי:
ב קְרָאֵי אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא, דְחַלָּה דְּמִדְּרַבָּנָן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג דְּאִי לָאו הָכִי הָא תְּנַן בְּמִשְׁנָה ג' דְּמַעֲלִין. וְהָתָם בְּנָפְלוּ זֶה אַחַר זֶה:
ד וְלֹא קַשְׁיָא אַמַּאי נָקְטָה מַתְנִיתִין מֵאָה, דְּהוֹאִיל וַהֲוֵי טְפֵי מִתִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, אַף עַל גַּב דְּמֵאָה מַמָּשׁ לֹא הֲוֵי, אֲפִלּוּ הָכִי נָקַט מֵאָה כְּדֵי לְקַצֵּר: