עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ט
כד יִחוּר. דְּלֹא גָזְרִינַן יִחוּר אָטוּ אֱגוֹז. תּוֹסָפוֹת:
כה גְּמָרָא דַעֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ"ט. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בִּלְשׁוֹן אַחֲרוֹן, אִם נָטַע הָאֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה שֶׁהוּא אִסּוּר הֲנָאָה, וְלִכְשֶׁיִּגְדַּל וְנַעֲשָׂה נְטִיעָה הִבְרִיכָהּ וְהִרְכִּיבָהּ בְּאִילָן דְּהֶתֵּר, מֻתָּר, דְּאוֹתָן פֵּרוֹת שֶׁטּוֹעֵן אַחַר זְמָן בָּאִין נַמִּי עַל יְדֵי הָאִילָן שֶׁל הֶתֵּר. וְקַשְׁיָא לִי דִּבְלֹא הִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב נַמִּי אִיכָּא זֶה וְזֶה גּוֹרֵם, אֱגוֹז דְּאִסּוּר וְקַרְקַע דְּהֶתֵּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֹא דָק, דְּאֵין נִקְרָא זֶה וְזֶה גּוֹרֵם אֶלָּא כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מֵעִנְיָן אֶחָד, כְּמוֹ הַרְכָּבַת אִילָן אִסּוּר בְּאִילָן הֶתֵּר שֶׁשְּׁנֵיהֶם אִילָן, וּכְמוֹ זֶבֶל נְבִיָּה וְקַרְקַע. אֲבָל אֱגוֹז וְקַרְקַע שְׁנֵי עִנְיָנִים הֵם: