עיקר תוספות יום טוב על משנה ערלה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ח
כב וּבָאֲשֵׁרָה וּבַנָּזִיר. בָּאֲשֵׁרָה מִדִּכְתִיב (דְּבָרִים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. וּבַנָּזִיר מִדִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר ו) מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל, וְאוֹמֵר (שָׁם) חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים כוּ':
כג וּרְבָעִי אִיתְקַשׁ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְכֵן כָּתַב הָרַ"מ. וּבַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל כָּתְבוּ דְּהַנֵּי לָאו פְּרִי נִינְהוּ, הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דִּלְעֵיל בָּעָרְלָה נַמִּי מֻתָּרִים מֵהַאי טַעֲמָא דְּלָאו פְּרִי נִינְהוּ, וּרְבָעִי מֵהָעָרְלָה הוּא בָא שֶׁכֵּן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ב' קָרֵי לַהּ תַּנָּא עָרְלָה לְנֶטַע רְבָעִי מִשּׁוּם דְּמֵעָרְלָה הוּא בָא, הִלְכָּךְ נִיחָא לְהוּ לְפֵרוּשֵׁי לְעֵיל טַעֲמָא דְּשַׁיָּךְ גַּבֵּי עָרְלָה, אַף עַל גַּב דְּטַעֲמָא דִּמְפָרֵשׁ גַּבֵּי נָזִיר דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ שַׁיָּךְ נַמִּי גַּבֵּי נֶטַע רְבָעִי כְּדִמְפָרֵשׁ הָכָא. אֲבָל הָכָא דִּמְרַבִּינַן לְהַנֵּי לְעִנְיַן עָרְלָה מֵאֶת פִּרְיוֹ, הַטָּפֵל לְפִרְיוֹ, וַהֲוָה אֲמֵינָא דְּהוּא הַדִּין לִרְבָעִי כֵּיוָן שֶׁמֵּעָרְלָה הוּא בָא, הִלְכָּךְ אִיצְטְרִיכוּ לְהֶקֵּשָׁא דְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי: