עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ח
כב נִרְאֶה דִמְפָרֵשׁ לְתַנָּא קַמָּא דְאַיְרֵי בַלְוִיִּם, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפָרוֹשֵׁי אֲתָא. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ דְּהַתַּנָּא קַמָּא אַיְרֵי בְעָרֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג עוֹשִׂין כוּ'. כְּשֶׁיֵּשׁ נוֹי לָעִיר הַרְבֵּה קוֹפְצִים לָדוּר בְּתוֹכָהּ וּמִתְיַשֶּׁבֶת:
כד אֲבָל לֹא בִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ. דְּהָא אִיכָּא קַל וָחֹמֶר, וּמַה מְּכוּרָה כְבָר יוֹצְאָה עַכְשָׁיו שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִמָּכֵר. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
כה לַלְוִיִּם. וְכֹהֲנִים נַמִּי בְנֵי לֵוִי הֵם. כְּדִכְתִיב וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק [יְחֶזְקֵאל מד]:
סוף הספר