עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ז
יט וְכֵן הוּא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא טָעוּת סוֹפֵר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה כַּעֲיָרוֹת:
כ בַּיּוֹבֵל. בְּהֶדְיָא כְתִיב, וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא. וּבַגְּמָרָא מַצְרִיךְ לֵיהּ, דִּלְגוּפֵיהּ לֹא אִצְטְרִיךְ, דְּהֻקְשׁוּ לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה. לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמַקְדִּישׁ וּגְאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הֶקְדֵּשׁ וְהִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאַל, חוֹזֵר לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל:
כא הָכִי יָלֵיף לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא: