עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
י וְטַעֲמָא דִבְדָבָר מֻעָט סַגִּי, מִשּׁוּם דְּאֵין אוֹנָאָה לְהֶקְדֵּשׁוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא כֵּיוָן דְּאֵינָן קְדֻשַּׁת הַגּוּף אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים, אֵינוֹ מַפְקִיעַ מִידֵי שִׁעְבּוּד:
יב לִתֵּן כוּ'. אַחַר שֶׁיִּשָּׁבְעוּ, כְּדִין הַבָּא לִפָּרַע מִמְּשֻׁעְבָּדִים. הָרַמְבַּ"ם. וְהוּא גְמָרָא בִשְׁבוּעוֹת דַּף מ"ב, דְּחָיְשִׁינַן לִקְנוּנְיָא אַף בְּהֶקְדֵּשׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג מוֹסִיף. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, בַּעַל חוֹב יוֹסִיף לְהַלְווֹתוֹ דִינָר וּפוֹדֶה הַנְּכָסִים הָאֵלּוּ. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, מַשְׁמַע לְפֵרוּשׁוֹ שֶׁהַבַּעַל חוֹב עַצְמוֹ פּוֹדֶה. וְאֵין לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה מַשְׁמַע כֵּן, דְּקָתָנֵי עַל מְנָת לִתֵּן כוּ'. לָכֵן נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, שֶׁהַלֹּוֶה יוֹסִיף לִלְווֹת עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה הַנְּכָסִים הָאֵלּוּ כְּדֵי לִתֵּן כוּ'. וְלִי נִרְאֶה דְגַם רַשִׁ"י הָכִי קָאָמַר, הַלֹּוֶה פּוֹדֶה כוּ', וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בָרֵישָׁא הַבַּעַל פּוֹדֶה, וְהָא דְכָתַב בַּעַל חוֹב, מִשּׁוּם דְּלֹא שְׁכִיחַ שֶׁיַּלְוֵהוּ אַחֵר שֶׁהֲרֵי כָּל נְכָסָיו הִקְדִּישׁ וְאֵין לוֹ עוֹד, וּלְכָךְ מְפָרֵשׁ דְּמוֹסִיף בְּבַעַל חוֹב אַף עַל גַּב דְּפוֹדֶה הַלֹּוֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד אֲבָל פִּי שְׁנַיִם קוֹנֶה. וּמִכָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּיֵּעַ לַסְּבָרָא שֶׁכָּתַבְתִּי בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק י"א דִּכְתֻבּוֹת, דְּדַוְקָא בְיָתֵר מִפַּלְגָּא יֵשׁ אוֹנָאָה: