עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
יד חַיָּבֵי כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ, חַיָּבֵי עֲרָכִין וְדָמִים:
טו [וְלֹא כָתַב] וּמִלְּהִטָּמֵא לַמֵּתִים, אַף עַל גַּב שֶׁגַּם בָּזֶה אֵינוֹ מִתְעַכֵּב וְכִדְמַסִּיק. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב לִשְׁנֵיהֶן. וְכֵן הוּא בַגְּמָרָא. אֲבָל הָרַ"ב יִשֵּׁב בָּזֶה קֻשְׁיָה גְדוֹלָה, דְּיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, אַמַּאי לֹא קָאָמַר נַמִּי וַאֲשַׁם נָזִיר טָמֵא כְשֶׁמְּגַלֵּחַ, שֶׁאֵין אֲשָׁמוֹ מְעַכַּבְתּוֹ מִלִּמְנוֹת נְזִירוּת טָהֳרָה כַּחֲכָמִים דְּפֶרֶק ג' דְּנָזִיר כוּ', אֶלָּא דְדַוְקָא מַה שֶּׁאֵין מְעַכְּבוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן אָתֵי לְשִׁהוּיֵי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִלּוּ לֹא הֻתַּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן אַף עַל גַּב שֶׁהֻתַּר לְהִטָּמֵא לַמֵּתִים לֹא אָתֵי לְשִׁהוּיֵי. וְהָכִי נַמִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא, מַה שֶּׁאֵין מְעַכְּבוֹ מִלִּמְנוֹת, מִשּׁוּם הָכִי לֹא אָמְרִינַן דְּאָתֵי לְשִׁהוּיֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז לִרְצוֹנוֹ. וְנֶאֱמַר גַּם כֵּן יַקְרִיב, דְּמַשְׁמַע בְּעַל כָּרְחוֹ. הָא כֵיצַד, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. גְּמָרָא:
יז שֶׁיֹּאמַר. וְלֹא קָתָנֵי עַד שֶׁיִּתֵּן, דַּיֵּק מִנַּהּ בַּגְּמָרָא דְלָא סַגִּי בִנְתִינָה, דְּדִלְמָא מָסַר מוֹדָעָא, וּבִנְתִינָה בְעָלְמָא אֵין זֶה בִּטּוּל, הִלְכָּךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. [כְּלוֹמַר דְּלִבָּטֵל לַמּוֹדָעָא]: