עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עלינבוגי"ן:
ב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר [יְחֶזְקֵאל כג] אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם. בַּגְּמָרָא:
ג פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, שֶׁבַּתְּחִלָּה אוֹמְדִין לִקַּח כְּשִׁעוּר הַיָּד כוּ', וּמְמַלְּאִין בּוֹ הֶחָבִית דְּשֶׁמָּא לֹא כִוְּנוּ הָאֹמֶד וְיִצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ, וּלְפִיכָךְ שׁוֹקְלִין אַחַר כָּךְ כְּשֶׁכְּבָר נִתְמַלֵּא הֶחָבִית מִמַּה שֶּׁהָיָה חָסֵר עַל יְדֵי הַיָּד, שֶׁעַכְשָׁיו אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁלָּקַחְנוּ הַשִּׁעוּר בְּשָׁוֶה. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם, שֶׁיִּטֹּל כוּ' וְיִתֵּן לְתוֹךְ הֶחָבִית כוּ' וְאַחַר כָּךְ שׁוֹקֵל. וְיִתָּכֵן שֶׁמְּפָרֵשׁ וְשׁוֹקֵל דְּמַתְנִיתִין מִלְּשׁוֹן שְׁקַל קָלָא פְּתַק בֵּיהּ שֶׁעִנְיָנוֹ נְטִילָה. אֲבָל הַמִּשְׁקָל לֹא תְנֵינָא לֵיהּ בְּמַתְנִיתִין אֶלָּא דְמִמֵּילָא הָכִי עָבְדִינַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ד הָרַמְבַּ"ם. וְקָשֶׁה לִי, דְּהַךְ קְרָא לֹא כְתִיב אֶלָּא בְּאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ, וְאִם כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ מָךְ לֹא בָעֵי הַעֲמָדָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן כְּלָל. וּבַגְּמָרָא, יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים, שְׁמַע מִנַּהּ מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁים כוּ'. הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְחִיְּבוּהוּ קֹדֶם מוֹתוֹ דַּהֲוָה לֵיהּ כְּמִלְוָה בִּשְׁטָר, וְכָתַב הָרַאֲבַ"ד, עֲמִידָה בַדִּין שֶׁהֻזְכְּרָה בַּגְּמָרָא לֹא בָאוּ לָהּ מִדֶּרֶךְ הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, שֶׁהֲרֵי רָאוּי הָיָה לָזֶה בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר כוּ', אֲבָל הֻזְכְּרָה לְחִיּוּב הַיּוֹרְשִׁים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִלְוָה עַל פֶּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה שֶׁאֵין כוּ'. [נִרְאֶה לִי דְּטַעֲמָא לְפִי שֶׁהַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָאָה, וּמִשּׁוּם הָכִי אֵין אוֹמְרִים כָּךְ בִּבְהֵמָה]. וְהָא דְּתַנְיָא בְּבָבָא קַמָּא וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ דְמֵי נִזָּק [פֵּרוּשׁ שֶׁשָּׁמִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה מֵחַיִּים. תּוֹסָפוֹת], הָתָם הוּא טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּמִשַּׁעְתָּא דְאַזִּיק רָמֵי עָלֵיהּ לְשִׁלּוּמֵי כִשְׁעַת הַהֶזֵּק, וְהַהִיא שַׁעְתֵּיהּ דְּאַזְּקֵיהּ חַי הוּא, אֲבָל דָּמַי עָלָי שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשׁוּמוּהוּ בֵית דִּין, וַהֲרֵי לֹא בָא לִידֵי כָךְ שֶׁהֲרֵי מֵת, לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. רַשִׁ"י:
ו לֹא כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף דַּהֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב בְּעֵרֶךְ וּכְתִיב בְּעֶרְכְּךָ, עֵרֶךְ כֻּלּוֹ הוּא נוֹתֵן וְלֹא עֵרֶךְ אֵבָרִים. וְקֻשְׁיַת רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ לָמָּה הֻכְפַּל כַּמָּה זִמְנֵי בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה, עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ז וְאִפְּכָא לֵיכָּא לְאַקוּשֵׁי לְחַיֵּב לַמַּעֲרִיךְ אֲפִלּוּ אוֹמֵר עֵרֶךְ יָדִי עָלָי, דְּהָא מְמַעֲטִינַן מִדִּכְתִיב עֶרְכְּךָ וְלֹא כְתִיב עֵרֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא אֵדַע לָמָּה שִׁנָּה מִלְּשׁוֹן הַמִּשְׁנָה דִּלְעֵיל עֵרֶךְ רֹאשִׁי כוּ':
ט עֵרֶךְ כֻּלּוֹ. הָרַמְבַּ"ם. דִּכְמוֹ דְזֶה הַכְּלָל לַאֲתוֹיֵי אוֹמֵר דְּמֵי חֲצִי אֵבָר, הָכִי נַמִּי מַיְתִינַן לְאוֹמֵר עֵרֶךְ חֲצִי אֵבָר כוּ'. אֲבָל הָרַ"ב דְּלֹא כָתַב אֶלָּא אוֹמֵר דְּמֵי חֶצְיִי גָּרַס דְּמֵי כֻלּוֹ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ד
י פֵּרוּשׁ, הַנֶּעֱרָךְ עָמַד בַּדִּין קֹדֶם שֶׁמֵּת. אֲבָל מֵת הַנֶּעֱרָךְ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּעֲרִיךְ קַיָּם הֲרֵי זֶה פָּטוּר שֶׁאֵין עֵרֶךְ לַמֵּת, וְהַנֶּעֱרָךְ צָרִיךְ עֲמִידָה בַדִּין. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
יא וְתָנֵי קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְתָנֵי קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת:
יב עָלָי. בַּגְּמָרָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְאָמַר דְּמֵי כוּ', אֲבָל אָמַר שׁוֹר זֶה כוּ', אַף עַל גַּב דְּאָמַר עָלָי, כֵּיוָן דְּאָמַר זֶה וָמֵת, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ, עָלָי לְהָבִיאוֹ קָאָמַר, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, עָלָי לְהָבִיאוֹ, לִטְרֹחַ עַד שֶׁיִּתְקָרֵב. אֲבָל כִּי אָמַר דְּמֵי, אִם אָבַד הַשּׁוֹר הַדָּמִים לֹא אָבְדוּ, דְּהָא לֹא אָמַר דָּמִים הַלָּלוּ וְלֹא הָיוּ בְעֵין. וְרֵישָׁא נַמִּי דְאָמַר דְּמֵי. דְּאִם לֹא כֵן, אֲפִלּוּ אָמַר עָלָי. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג אַסֵּיפָא קָאֵי. וּבְדִין הֲוָה לֵיהּ לְהַקְדִּים הַדִּבּוּר שֶׁאַחֲרָיו מֵת הַשּׁוֹר כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ו
יד חַיָּבֵי כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ, חַיָּבֵי עֲרָכִין וְדָמִים:
טו [וְלֹא כָתַב] וּמִלְּהִטָּמֵא לַמֵּתִים, אַף עַל גַּב שֶׁגַּם בָּזֶה אֵינוֹ מִתְעַכֵּב וְכִדְמַסִּיק. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב לִשְׁנֵיהֶן. וְכֵן הוּא בַגְּמָרָא. אֲבָל הָרַ"ב יִשֵּׁב בָּזֶה קֻשְׁיָה גְדוֹלָה, דְּיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, אַמַּאי לֹא קָאָמַר נַמִּי וַאֲשַׁם נָזִיר טָמֵא כְשֶׁמְּגַלֵּחַ, שֶׁאֵין אֲשָׁמוֹ מְעַכַּבְתּוֹ מִלִּמְנוֹת נְזִירוּת טָהֳרָה כַּחֲכָמִים דְּפֶרֶק ג' דְּנָזִיר כוּ', אֶלָּא דְדַוְקָא מַה שֶּׁאֵין מְעַכְּבוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן אָתֵי לְשִׁהוּיֵי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִלּוּ לֹא הֻתַּר בִּשְׁתִיַּת יַיִן אַף עַל גַּב שֶׁהֻתַּר לְהִטָּמֵא לַמֵּתִים לֹא אָתֵי לְשִׁהוּיֵי. וְהָכִי נַמִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא, מַה שֶּׁאֵין מְעַכְּבוֹ מִלִּמְנוֹת, מִשּׁוּם הָכִי לֹא אָמְרִינַן דְּאָתֵי לְשִׁהוּיֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז לִרְצוֹנוֹ. וְנֶאֱמַר גַּם כֵּן יַקְרִיב, דְּמַשְׁמַע בְּעַל כָּרְחוֹ. הָא כֵיצַד, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. גְּמָרָא:
יז שֶׁיֹּאמַר. וְלֹא קָתָנֵי עַד שֶׁיִּתֵּן, דַּיֵּק מִנַּהּ בַּגְּמָרָא דְלָא סַגִּי בִנְתִינָה, דְּדִלְמָא מָסַר מוֹדָעָא, וּבִנְתִינָה בְעָלְמָא אֵין זֶה בִּטּוּל, הִלְכָּךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר. [כְּלוֹמַר דְּלִבָּטֵל לַמּוֹדָעָא]: