עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
יח אֲבָל חֲצוֹצְרוֹת, כֹּהֲנִים הָיוּ מְחַצְצְרִים, כִּדְמוּכַח קְרָא דִלְעֵיל כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט אֶלָּא כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
כ וּמֵהָכָא מֻכְרָח דְּהָא דְפֵרֵשׁ הָרַ"ב לְעֵיל שְׁנֵים עָשָׂר לְוִיִּם לַכִּנּוֹרוֹת [שֶׁהֵם הָיוּ אוֹמְרִים בַּפֶּה גַם כֵּן, דְּהָא עִקַּר שִׁירָה בַּפֶּה], וְלֹא פֵּרֵשׁ כֵּן אֶלָּא כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִים בְּכֵלִים וְלֹא בַפֶּה, דְּאִם לֹא כֵן מַאי קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שֶׁאֵין עוֹלִים לַמִּנְיָן, הָא תַנָּא קַמָּא כְּבָר אָמַר כֵּן שֶׁהַקְּטַנִּים לֹא הָיוּ אוֹמְרִים בִּכְלִי, וְאִם כֵּן אֵינָם מִמִּנְיַן אֵלּוּ הָאוֹמְרִים בִּכְלִי. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ דְּאוֹתָן הַשְּׁנֵים עָשָׂר שֶׁמְּנַגְּנִים בִּכְלִי וְלֹא בַפֶּה אֵין עוֹלִין לְמִנְיַן הַשְּׁנֵים עָשָׂר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: