עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
יג וּבַגְּמָרָא, מַאן דְּאָמַר לְוִיִּם הָיוּ, קָסָבַר מַעֲלִין לַדּוּכָן בֵּין לְיוֹחֲסִין בֵּין לְמַעַשְׂרוֹת:
יד פַּשְׁטֵיהּ דִּקְרָא בְכֹהֵן מְדַבֵּר כִּדְמוּכְחֵי קְרָאֵי וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י בַּחֻמָּשׁ. וְהַיְנוּ דְּפָרֵיךְ בַּגְּמָרָא, וְאֵימָא נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. וּמְשָׁנֵי, מִדִּכְתִיב לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ [דְּבָרִים י], מִכְּלַל דְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים לָאו שֵׁרוּת הוּא: