עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
ח וּבִשְׁנֵים עָשָׂר כוּ'. שֶׁבְּאֵלּוּ הַיָּמִים גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל, לְפִי שֶׁחֲלוּקִין בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן יְמֵי הַפֶּסַח. וּבְשַׁבָּת לֹא, מִשּׁוּם דְּלֹא אִקְּרֵי מוֹעֵד. וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ דְּאִקְּרֵי מוֹעֵד, לֹא אִקַּדִּישׁ בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, דִּכְתִיב הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג [יְשַׁעְיָה ל], לַיְלָה הַמְקֻדָּשׁ לְחַג טָעוּן שִׁירָה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאִקְּרֵי מוֹעֵד וְאִקַּדּוּשׁ בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, אֶפְשָׁר מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַדִּין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה. וַחֲנֻכָּה שָׁאנֵי, דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא הָכִי וְלֹא הָכִי, אוֹמְרִין מִשּׁוּם נִיסָא. [אֲבָל אֵין בּוֹ חָלִיל, שֶׁאֵין לוֹ קָרְבָּן מְיֻחָד. נִרְאֶה לִי]. וּפוּרִים, אִיכָּא דְאָמְרֵי מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ אֵין אוֹמְרִים שִׁירָה עַל נֵס שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ. וְאִיכָּא דְאָמְרֵי, מִכֵּיוָן שֶׁגָּלוּ חָזְרוּ לְהֶתֵּרָן וּקְרִיָּתָהּ זוֹ הִיא הַלֵּילָא:
ט וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חָלִיל, דַּחֲלִי קָלֵיהּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, מָתוֹק קוֹלוֹ לִשְׁמֹעַ:
י דְּהָא אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג בְּלֹא שַׁבָּת. וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן מִקְּרָאֵי דְקָרְבָּן טָעוּן שִׁירָה. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר עִקַּר שִׁירָה בַפֶּה דוֹחֶה מִשּׁוּם דְּאֵין שְׁבוּת בַּמִּקְדָּשׁ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא וּלְשׁוֹן רַשִׁ"י, חִלּוּק הַיְנוּ סִיּוּם, שֶׁמְּחַלֵּק בֵּין נְעִימָה לִנְעִימָה:
יב וְרַשִׁ"י כָּתַב נְבָלִים גַּם כֵּן: