עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
א מֻתֶּרֶת. וְלֹא שַׁיָּךְ טַעֲמָא דַּהֲכָנָה, דְּדַוְקָא לֵידַת בֵּיצָה חָשֵׁיב הֲכָנָה מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי לֵידָה הוּכְנָה לְגַדֵּל אֶפְרוֹחַ כוּ', וְגַם טוֹבָה יוֹתֵר לֶאֱכֹל. אֲבָל וָלָד הוּא טוֹב לַאֲכִילָה וְרָאוּי לְכָל דָּבָר אִם נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ וְנִמְצָא בִּמְעֵי אִמּוֹ כְּמוֹ אַחַר הַלֵּידָה. הָרֹא"שׁ:
ב וְטַעֲמָא, דְּאִי לָאו הָכִי הֲרֵי הוּא כְּנֵפֶל. וְכָלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו דְּדַקָּה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וְגַסָּה תִּשְׁעָה. הָרַמְבַּ"ם:
ג כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינֵיהֶם אִתְרַבּוּ מִכָּל הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ. כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. אֲבָל תֵּימַהּ, דְּהַהִיא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאַף בְּחֹל אָסוּר, וְהָכָא בְּיוֹם טוֹב אַיְרִינַן. אֶלָּא טַעֲמָא כִּדְרַב הָתָם דְּלֹא דָּמִי לִבְהֵמָה שֶׁנּוֹלְדָה שֶׁמּוּכֶנֶת אַגַּב אִמּוֹ, אֲבָל אֶפְרוֹחַ אֵינוֹ מוּכָן אַגַּב אִמּוֹ וּמֻקְצֶה הוּא: