עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה ב
א מֻתֶּרֶת. וְלֹא שַׁיָּךְ טַעֲמָא דַּהֲכָנָה, דְּדַוְקָא לֵידַת בֵּיצָה חָשֵׁיב הֲכָנָה מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי לֵידָה הוּכְנָה לְגַדֵּל אֶפְרוֹחַ כוּ', וְגַם טוֹבָה יוֹתֵר לֶאֱכֹל. אֲבָל וָלָד הוּא טוֹב לַאֲכִילָה וְרָאוּי לְכָל דָּבָר אִם נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ וְנִמְצָא בִּמְעֵי אִמּוֹ כְּמוֹ אַחַר הַלֵּידָה. הָרֹא"שׁ:
ב וְטַעֲמָא, דְּאִי לָאו הָכִי הֲרֵי הוּא כְּנֵפֶל. וְכָלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו דְּדַקָּה חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וְגַסָּה תִּשְׁעָה. הָרַמְבַּ"ם:
ג כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינֵיהֶם אִתְרַבּוּ מִכָּל הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ. כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא. אֲבָל תֵּימַהּ, דְּהַהִיא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּאַף בְּחֹל אָסוּר, וְהָכָא בְּיוֹם טוֹב אַיְרִינַן. אֶלָּא טַעֲמָא כִּדְרַב הָתָם דְּלֹא דָּמִי לִבְהֵמָה שֶׁנּוֹלְדָה שֶׁמּוּכֶנֶת אַגַּב אִמּוֹ, אֲבָל אֶפְרוֹחַ אֵינוֹ מוּכָן אַגַּב אִמּוֹ וּמֻקְצֶה הוּא:
משנה ג
ד הֶבְקֵר. הָכִי גָרַס בְּפֵאָה. וְהָרַאֲבַ"ד מְסַיֵּם פֵא, וְכֵן בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה, בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה, כְּלוֹמַר מֻפְקֶרֶת הִיא שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אִישׁ, לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
ה לַגָּת. וְהָא מִלְּתָא נַמִּי חֻמְרָא לְבֵית הִלֵּל, שֶׁהוּא מַחֲמִיר אֵצֶל הָעֲנִיִּים מִפְּנֵי גֶּזֶל בַּעַל הַבַּיִת. הָרַאֲבַ"ד:
משנה ו
ו נִרְאֶה לִי דְּצָרִיךְ לוֹמַר מֹחַל, בְּחֵי"ת. דְּהָכִי הוּא לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה בְּמַכְשִׁירִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז טְהוֹרָה. פְּעָמִים אוֹמְרִים בְּהֶחְלֵט שֵׁם הַטָּהֳרָה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר. הָרַמְבַּ"ם:
ח טָהוֹר. דְּבָטֵל עַל גַּבֵּי גּוּפוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַפָּה דְּפֶרֶק ח' דִּבְרָכוֹת מִשְׁנָה ג'. הָרַאֲבַ"ד:
ט אֵבֶר קָטָן. וְהוּא הָאֶצְבַּע הַקְּטַנָּה מֵאֶצְבְּעוֹת הַיָּד. הָרַמְבַּ"ם. וּבְרֵישׁ פֶּרֶק ח' דְּשַׁבָּת מְפָרְשֵׁי אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁבָּרֶגֶל, וּבְקָטָן בֶּן יוֹמוֹ. וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּפֶרֶק ב' דְּכֵלִים מִשְׁנָה ב'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְנִרְאֶה, שֶׁהָאָדָם מִתְטַמֵּא מֵהַשֶּׁמֶן. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּמַיְרֵי בְּטֻמְאַת יָדַיִם, כְּלוֹמַר שֶׁאִם נָגְעוּ הַיָּדַיִם בַּשֶּׁמֶן נִטְמְאוּ. אֲבָל גּוּף הָאָדָם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְטַמֵּא מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁלֹּא הָיָה טָמֵא אֶלָּא מִמֶּנּוּ נִטְמָא, דְּהָא אֵין אָדָם מְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא מֵאָב, וְאֵין לְךָ שֶׁמֶן נַעֲשֶׂה אָב, כִּדְמוּכָח בְּרֵישׁ כֵּלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא מִתְּחִלָּתוֹ. וְהָא דִּמְפַלְּגִינַן בֵּין טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ לְטָהוֹר מִתְּחִלָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָתוֹ חוֹשַׁבְתּוֹ. אִי נַמִּי, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ רָאִינוּ שֶׁמֶן טָמֵא עוֹלָה לוֹ טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה. הָרַאֲבַ"ד:
משנה ז
יב בִּפְרוּטָה. וְאִם תֹּאמַר כִּי קִבְּלָה קִדּוּשִׁין מֵאַחֵר הָוֵי בֵּית שַׁמַּאי לְחֻמְרָא, וְאַמַּאי תָּנֵי לַהּ הָכָא גַּבֵּי חֻמְרֵי בֵּית הִלֵּל. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא לְהָכִי אִתְשִׁיל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. תּוֹסָפוֹת:
יג מְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ עִנְיָן זֶה כִּי הוּא נִפְלָא מְאֹד וְנִפְתָּחִים בּוֹ מַנְעוּלִים. עַד כָּאן. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶּׁכָּתַב בְּחִבּוּרוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים חֲזָקָה זוֹ כוּ' אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ בִּלְבַד, אוֹ בִּמְקַדֵּשׁ עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ הִיא, וּבְאִשְׁתּוֹ הוּא שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְשֵׁם זְנוּת עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת, אוֹ יְפָרֵשׁ שֶׁעַל תְּנַאי הוּא בּוֹעֵל. אֲבָל בִּשְׁאָר הַנָּשִׁים הֲרֵי כָּל זוֹנָה בְּחֶזְקַת שֶׁבָּעַל לְשֵׁם זְנוּת עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ כִּי הוּא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשִׁפְחָה אוֹ נָכְרִית שֶׁאֵינָהּ בַּת קִדּוּשִׁין שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן כְּלָל. עַד כָּאן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה י
יד וְאִם תֹּאמַר דְּהֵיכָא דְאֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם לֹא אָמְרִינַן דְּדָחֵי, וְהָכָא אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵיהֶם כְּשֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אֶלָּא טַלִּית שֶׁל צֶמֶר. תֵּרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁאֵין זֶה חָשׁוּב אֶפְשָׁר. וְלִי נִרְאֶה לְיַשֵּׁב, דְּכֵיוָן דְּדָרְשִׁינַן סְמוּכִים לְמִשְׁרֵי כִּלְאַיִם בַּצִּיצִית, אִי אָמַרְתְּ דְּאֵין מַטִּילִין חוּטֵי תְּכֵלֶת בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן, אִם כֵּן כִּלְאַיִם דְּשָׁרֵי רַחְמָנָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לַהּ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:
טו וַאֲפִלּוּ מִמִּינוֹ נַמִּי פָּטְרֵי לֵיהּ, דִּלְמָא אָתֵי לְמֶעֱבַד תְּכֵלֶת. תּוֹסָפוֹת. וְהִלְכָּךְ שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְשׁוֹן פָּטוּר. וְאִי קַשְׁיָא כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרַיְתָא חַיָּב, הֵיכִי מָצוּ רַבָּנָן לַעֲקֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה וּלְמִפְטְרֵיהּ מִצִּיצִית מִשּׁוּם גְּזֵרָה הַהִיא. מְשָׁנִינַן, דְּכָל דָּבָר שֶׁאָמְרוּ לְךָ בֵּית דִּין שֵׁב וְלֹא תַעֲשֶׂה מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה וְרָאוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, אֵין זֶה עוֹקֵר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה, דְּמִמֵּילָא מִעֲקַר וְלֹא אִיהוּ עָקַר לֵיהּ בַּיָּדַיִם. רַשִׁ"י: