עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ו
יג וּתְמֵהַנִי כוּ' דְּהָא אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא בֵּית דִּין בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְיִרְאֶה לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו. וְנִיחָא לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אוֹתָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג אֶלָּא בִּשְׁאָר דִּינֵי תּוֹרָה, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין לִגְזֹר וּלְאָסְרָן לַעֲשׂוֹת סְיָג, אִם פָּשַׁט אִסּוּרָן בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין בֵּית דִּין הָאַחֵר יָכוֹל לְעָקְרָן וּלְהַתִּירָן אֲפִלּוּ הָיָה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים. וְאַכַּתִּי לְשׁוֹן כְּדֵי לְבַטְּלָן שֶׁכָּתַב הָרַ"ב קָשֶׁה, מַאי כְּדֵי, אַדְּרַבָּא אִם לֹא הָיוּ נִזְכָּרִים מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לֹא קַיָּמִין וְלֹא נִזְכָּרִים. וּלְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁכִּשְׁגָגָה יָצְאָה מִלְּפָנָיו, וְעָרֵב לְשׁוֹן הָרַאֲבַ"ד בְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁהוּא פֵּרֵשׁ בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְהוּא, שֶׁבֶּאֱמֶת נִזְכְּרוּ כְּדֵי לְבַטְּלָן לְדוֹרוֹת, שֶׁאִם יֹאמַר אֶחָד כָּךְ מְקֻבְּלַנִי יֹאמְרוּ כוּ', אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּירוּ דִּבְרֵי הַיָּחִיד הָיָה סָבוּר הַמְקֻבָּל דְּדַעַת רַבִּים הִיא כוּ'. עַד כָּאן. וְרַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג אַטַּעַם שֶׁאִם יִרְאֶה כוּ':