עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ח
כה יֵין נֶסֶךְ. כָּל הֵיכָא דְתָנֵי יֵין נֶסֶךְ, אַף סְתָם יֵינָם בְּמַשְׁמַע, אֶלָּא אִם כֵּן פֵּרֵשׁ. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְעָרוֹת בִּכְלִי כָזֶה, אֵין אָנוּ רוֹאִין כְּנָפוּל וּמְעֹרָב אֶלָּא מַה שֶּׁיָּרַד כְּבָר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כֵּלִים שֶׁדֶּרֶךְ הוּא לְעָרוֹת מֵהֶן, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף הַיַּיִן לֵירֵד עַל יָדוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בּוֹ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד לִפֹּל וּלְהִתְעָרֵב חָשְׁבִינַן לֵיהּ כִּמְעֹרָב כְּבָר. הָרַ"ן. וּתְנָאִים אֵלּוּ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב, הוּא הַדִּין לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ שֶׁהוּא בְנוֹתֵן טַעַם שֶׁהַדִּין כֵּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז לֹא בָא לְמַעֵט כָּל שֶׁנִּתְבָּאֵר עַד עַתָּה, אֶלָּא לְהוֹרוֹת הֲלָכָה בְכָל הָאִסּוּרִין הוּא דַאֲתָא:
כח דְּזֶה הַכְּלָל לַאֲתוֹיֵי טֶבֶל. גְּמָרָא:
כט וְהוּא הַדִּין מַיִם בְּמַיִם. תּוֹסָפוֹת:
ל בְּנוֹתֵן טָעַם. יֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּהַיְנוּ בְשִׁשִּׁים כְּמוֹ בִשְׁאָר אִסּוּרִין. וְהָרַאֲבַ"ד כָּתַב כֵּיוָן שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם עַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִכְּדֵי מְזִיגָה פּוֹגְמוֹ וּמֻתָּר אֲפִלּוּ בִשְׁתִיָּה, הִלְכָּךְ אִם יֵשׁ בַּמַּיִם שִׁשָּׁה חֲלָקִים מִן הַיַּיִן מֻתָּר אֲפִלּוּ בִשְׁתִיָּה. וְכֵן פָּסַק הַטּוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לא וּשְׁבִיעִית דְּאוֹסֵר בְּמַשֶּׁהוּ, אֵינוֹ אוֹסֵר בַּאֲכִילָה, אֶלָּא שֶׁחַיָּב לְאָכְלוֹ בִקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וְחָמֵץ יָצָא מִן הַכְּלָל, לְפִי שֶׁהוּא לִזְמַן קָצוּב וּבְהֵעָבֵר הַזְּמַן סָר אִסּוּרוֹ. הָרַמְבַּ"ם: