עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ז
כ אָסוּר. פֵּרוּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּהָ בַשָּׂכָר. אֲבָל בְּהַכְנָסָה לְבַד לֹא נֶאֱסָר, שֶׁאֵין חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ בְעַל כָּרְחוֹ. בֵּית יוֹסֵף:
כא וּמִכִּי מָדַד מִסְּתָמָא מוֹשֵׁךְ. וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
כב וּבַיְרוּשַׁלְמִי גָרְסֵי עַקֶּבֶת בְּקוֹ"ף, וּמְפָרֵשׁ כְּמָה דְתֵימָא עֲקֻבָּה מִדָּם. פֵּרוּשׁ לִכְלוּךְ יַיִן. הָרַ"ן:
כג דְּמִתַּסְרָא מִשּׁוּם נִצּוֹק שֶׁחִבֵּר יַיִן שֶׁבַּמַּשְׁפֵּךְ וְיַיִן שֶׁבְּקַרְקָעִית שֶׁל צְלוֹחִית. גְּמָרָא. וְכָתַב הָרַ"ן, וְהַאי אָסוּר, בַּהֲנָאָה קָאָמַר, וּמִשּׁוּם הָכִי דַּוְקָא כִי אִית בֵּיהּ עַכֶּבֶת יַיִן, הָא לָאו הָכִי לֹא עֲדִיף מִנּוֹדוֹת הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים דְּפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ד', וּלְפִי זֶה אֲנַן דְּקַיְמָא לָן בְּתַעֲרֹבוֹת כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל [דְּמִשְׁנָה י'] לֹא קַיְמָא לָן כִּי הַךְ מַתְנִיתִין. וּלְהָכִי מְפָרֵשׁ הָרַ"ב לְעֵיל דַּוְקָא בְכֵלָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּאִי בְכֵלָיו שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָיָה אָסוּר אַף בְּפָסַק קֹדֶם שֶׁמָּדַד, לְתַנָּא דְמַתְנִיתִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד וְכֵיוָן שֶׁהַכְּלִי בְיָדוֹ וְלֹא עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, מִסְּתָמָא מְנַדְנְדוֹ וְנֶאֱסָר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: