עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
יא מַעֲבִיר כוּ'. מַיְרֵי בְחָבִית סְתוּמָה בִּפְקָק שֶׁל עֵץ וְכַיּוֹצֵא בוֹ. אַף עַל גַּב דְּהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים יָכוֹל לְסַלְּקוֹ וְלִגַּע בְּלֹא זִיּוּף כְּלָל, כֵּיוָן דִּבְחֶזְקַת מִשְׁתַּמֵּר מֻתָּר. אֲבָל בִּפְתוּחִים לְגַמְרֵי לֹא, דְּכֵיוָן שֶׁהֵם עַל כְּתֵפוֹ וְיָכוֹל לִגַּע בָּהֶן בְּהֶדְיָא, חָיְשִׁינַן דִּלְמָא נָגַע וְלֹא מִרְתַּת כְּלָל, דְּמִשְׁתַּמֵּט לְמֵימַר לְהַחֲזִיק בֶּחָבִית נִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁלֹּא יִפֹּל. וְאַף עַל גַּב דִּסְתָמָא קָתָנֵי, וּמַשְׁמַע דְּאַיְרֵי בִּפְתוּחוֹת דּוּמְיָא דְאַחֲרִינֵי, סְתָמָא דְמַעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הַיְנוּ סָתוּם קְצָת שֶׁלֹּא יֵצֵא הַיַּיִן בְּטִלְטוּל הֶחָבִית, וַאֲפִלּוּ הָכִי פְּקָק שֶׁל עֵץ פְּתוּחוֹת מִקְּרוּ. הָרֹא"שׁ:
יב אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת דִּקְדְּקוּ דְּדַוְקָא בְּבָא דֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן, שֶׁיָּכוֹל לָבֹא עָלָיו פִּתְאוֹם שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג וְזֶה לְשׁוֹן הָרֹא"שׁ, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַפְלִיג בִּסְתָם, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם, וְיֵשׁ בְּאוֹתָהּ הַפְלָגָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּם וְיִסְתֹּם וְיִגֹּב. אֲבָל אִם אֵין בְּאוֹתָהּ הַפְלָגָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתֹּם כוּ', אֲפִלּוּ שָׁהָה זְמַן מְרֻבֶּה מֻתָּר, דִּבְכָל עִנְיָן מִרְתַּת עוֹבֵד כּוֹכָבִים דִּלְמָא אָתֵי הַשְׁתָּא וְחָזֵי לֵיהּ:
יד וְאִי אֶפְשָׁר לְנָטְלָהּ שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר כֻּלָּהּ. רַשִׁ"י:
טו וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ נְהִי דִלְמַעְלָה לֹא יְדִיעַ, לְפִי שֶׁלְּמַעְלָה מֵרְחוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהִשְׁוָה סִתּוּמוֹ, לְמַטָּה מִיהָא יְדִיעַ, דִּלְמַטָּה לֹא יוּכַל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְמָרְחוֹ, וּכְשֶׁיִּפְתַּח יִשְׂרָאֵל אֶת הַמְּגוּפָה יִרְאֶה מִתַּחְתֶּיהָ אוֹתָהּ סְתִימָה. וְרַבָּנָן, כֵּיוָן דִּלְמַעְלָה לֹא יְדִיעַ, לֹא מַסִּיק אַדַּעְתֵּהּ דַּאָפֵיךְ וְחָזֵי לֵיהּ. אִי נַמִּי, זִמְנִין דְּחָלֵים [מִתְמַלֵּא הַנֶּקֶב מִלְּמַטָּה כִלְמַעְלָה. רַשִׁ"י]: