עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ו מֻתָּרוֹת. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ דְּמַיְרֵי בַעֲנָבִים הַמְחֻבָּרִים לָאֶשְׁכּוֹל. אֲבָל אִם נִטַּל הָעֹקֶץ הֲווּ כִמְבֻקָּעוֹת מִפְּנֵי נֶקֶב הַנִּשְׁאָר בִּזְנָבוֹ. תּוֹסָפוֹת:
ז נָפַל עַל גַּבֵּי וְכוּ' אָסוּר. לֹא גָרְסִינַן בִּסְפָרִים אֲחֵרִים. דְּאִי גָרְסִינַן הֲוָה לָן לְמֵימַר חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אֲבָל בִּתְאֵנִים יְבֵשִׁים נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא:
ח מֻתָּר. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לֵיהּ מִקְּרָא:
ט פֵּרוּשׁ בְּמַשְׁקֶה הַנַּעֲשֶׂה מִדְּבַשׁ. [דְּאִלּוּ הַדְּבַשׁ עַצְמוֹ מְשֻׁבָּח בַּבָּשָׂר]:
י תֵּימַהּ לִי, דְּמָה עִנְיָן זֶה לְמַשְׁבִּיחַ וּלְבַסּוֹף פּוֹגֵם, דְּלֹא אָמְרָן אֶלָּא עַל הַדָּבָר שֶׁבִּשְׁעַת תַּעֲרָבְתּוֹ מַשְׁבִּיחַ וּלְבַסּוֹף פּוֹגֵם, וּלְכָךְ יֵשׁ לֶאֱסֹר הַמַּאֲכָל הַהוּא מִפְּנֵי שֶׁבִּתְחִלַּת תַּעֲרָבְתּוֹ הָיָה מְשֻׁבָּח כוּ', אֲבָל בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ בֶן יוֹמוֹ כְּבָר נִפְגַּם הַטַּעַם וְנִמְצָא שֶׁזֶּה הַתַּעֲרֹבֶת פּוֹגֵם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף הוּא כוּ'. וּבַגְּמָרָא דְמִשּׁוּם גְּזֵרָה אַטּוּ בֶן יוֹמוֹ אָסוּר, אֲבָל מִשּׁוּם עַצְמוֹ נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מַמָּשׁ הוּא: