עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה י
כו שֶׁעָשָׂה לוֹ יִשְׂרָאֵל יַיִן זֶה אַפּוֹתֵיקֵי לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ. רַשִׁ"י:
כה אָסוּר. שֶׁמָּא נָגַע בּוֹ. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, כָּל יַיִן שֶׁיִּגַּע בּוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁמָּא נִסֵּךְ אוֹתוֹ, שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לָעֲבוֹדָה זָרָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁיַּיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים דִּינוֹ כִסְתָם יֵינוֹ [שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה]:
כז מֻתָּר. דְּנִתְפָּס כְּגַנָּב אֲפִלּוּ עַל הַכְּנִיסָה, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נָגַע, דְּמִרְתַּת. הָרַ"ן:
כח וּמִסְּתָמָא נַסְּכֵיהּ בַּעֲלִיָּתוֹ, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. רַשִׁ"י: