עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ט
יט וְאֵין לְפָרֵשׁ בִּתְחִלַּת דְּרִיכָה וּמִטַּעַם שֶׁנִּטְמְאוּ הַכֹּל בְּגַת טְמֵאָה, דְּאִם כֵּן יִשְׂרָאֵל דְּסֵיפָא אַמַּאי לֹא דוֹרְכִין עִמּוֹ כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ בַגַּת. תּוֹסָפוֹת:
כ וּמִשּׁוּם מְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה לֵיכָּא, שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לֹא נִצְטַוָּה עַל כָּךְ. רַשִׁ"י:
כא תֵּימַהּ, תֵּיפּוּק לֵיהּ אִי מִשּׁוּם טֻמְאַת הַגַּת לְחוּד, אִי מִשּׁוּם מַגָּע לְחוּד, וּשְׁתֵּיהֶן לָמָּה, וְהָרַ"ב הִרְכִּיב שְׁנֵי פֵרוּשִׁים יַחַד, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר לְפִי שֶׁנּוֹתְנָם בְּגַת טְמֵאָה, הוּא פֵרוּשׁ רַשִׁ"י לְפִי שֶׁעַל יְדֵי מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין בִּשְׁעַת דְּרִיכָה בַגַּת הֻכְשְׁרוּ וְנִטְמְאוּ בַגַּת הַטְּמֵאָה, וְקֹדֶם דְּרִיכָה אַף בְּמַגָּע לֹא נִטְמְאוּ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ וַדַּאי, דְּהָא דְהַבּוֹצֵר לַגַּת הֻכְשָׁר [בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת] הַיְנוּ הֵיכָא דְהֻכְשָׁר וַדַּאי אֲבָל לֹא בִסְתָמָא. וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַ"ב וְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים מְטַמֵּא בְמַגָּעוֹ הוּא פֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם דִּסְבִירָא לֵיהּ דִּסְתָמָא הֻכְשְׁרוּ בַּבְּצִירָה. וְאֵין שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים עוֹלִים כְּאֶחָד:
כב מִשּׁוּם מַגַּע עוֹבֵד כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹתוֹ יֵין נֶסֶךְ אִתְּמַר בַּגְּמָרָא:
כג לֹא דוֹרְכִין. שֶׁדְּרִיכָתָן בַּעֲבֵרָה בְּגַת טְמֵאָה, וּדְרִיכָתָן הִיא עִקַּר טֻמְאָתָן, כְּשֶׁנַּעֲשִׂין מַשְׁקֶה הֵן טְמֵאִים עַל יְדֵי הַגַּת. רַשִׁ"י. וְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ בְסוֹף דְּרִיכָה שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ אָסוּר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וּמִשּׁוּם דִּדְרִיכָה חַד מַעֲשֶׂה הוּא. תּוֹסָפוֹת. וּלְהָרַמְבַּ"ם, בְּצִירָה בִכְלַל מְלֶאכֶת הַדְּרִיכָה הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד וְלֹא כוּ'. שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה עֲרִיכָה זוֹ בַעֲבֵרָה. רַשִׁ"י: