עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ט
לו דַּאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר זֶה וָזֶה גוֹרֵם מֻתָּר, לֹא שָׁרִינַן לְכַתְּחִלָּה. הִלְכָּךְ יָשָׁן כֵּיוָן דְּסַגִּי לֵיהּ בְּצִנּוּן וְלֹא מַפְסִיד מִידֵי אֶלָּא אִסּוּר הֲנָאָה לְחוּדֵיהּ, לְכָךְ צָרִיךְ צִנּוּן. אֲבָל חָדָשׁ אִם נֹאמַר יֻתָּץ יַפְסִיד הַתַּנּוּר, הִלְכָּךְ כְּדִיעֲבַד חָשֵׁיב לֵיהּ. תּוֹסָפוֹת:
לז דַּוְקָא בְאִסּוּרֵי הֲנָאָה, דִּשְׁבַח עֵצִים הַיְנוּ שְׁבַח הֲנָאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לח כֻּלָּן כוּ'. יֵשׁ מְפָרְשִׁים, מִשּׁוּם דְּדָבָר שֶׁבְּמִנְיָן הוּא, כְּגוֹן כִּכְּרוֹת בַּעַל הַבַּיִת דַּחֲשִׁיבֵי וְלֹא בָטְלֵי. אֲבָל כִּכָּרוֹת שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבוֹת בָּטְלִי בְרֻבָּא. וַאֲחֵרִים פֵּרְשׁוּ, דְּכֵיוָן דְּאִסּוּרֵי אֱלִיל נִינְהוּ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן. הָרַ"ן:
לט וְהִקְשָׁה הָרַ"ן, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר יוֹלִיךְ דְּמֵי אַחַת מֵהֶן לְיָם הַמֶּלַח, וּמַאי יוֹלִיךְ הֲנָאָה. אֶלָּא וַדַּאי מַשְׁמַע דְּאַהֲנָאַת עֵצִים קָאֵי כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י זַ"ל. וַהֲרֵי אֵין הַמְדֻמָּע וְהַמְחֻמָּץ פּוֹסֵל אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. אֲבָל בְּלֹא תַעֲרֹבֶת לֹא הֵקֵלּוּ לְהַתִּיר בְּהוֹלָכַת הֲנָאָה כוּ'. וְכָל זֶה דַוְקָא עַל יְדֵי מְכִירָה. כֵּן נִרְאֶה לִי לְדַעַת הָרַ"ב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: