עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
כח חָלָב כוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּטָהוֹר חִוַּר, וְטָמֵא יָרוֹק, חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא נִתְעָרֵב. וַאֲפִלּוּ לְהַעֲמִיד בּוֹ גְבִינָה אָסוּר, דְּשֶׁמָּא הַטָּמֵא שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד יִשָּׁאֵר בַּגֻּמּוֹת עִם הַנַּסְיוּבֵי. גְּמָרָא. אֲבָל לְעֵיל בִּגְבִינוֹת הַנָּכְרִים לֵיכָּא לְמֵיסַר מֵהַאי טַעֲמָא, דְּכֵיוָן שֶׁהַנָּכְרִי עוֹשֶׂה לְצָרְכּוֹ לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא עֵרֵב בּוֹ דָבָר טָמֵא. תּוֹסָפוֹת:
כט וּכְבָשִׁין. לִכְבֹּשׁ דָּגִים וְיָרָק, וְרֹאשׁ וְרַגְלַיִם שֶׁל בְּהֵמָה. רַשִׁ"י:
ל שֶׁדַּרְכָּן כוּ'. אֲבָל בְּיָדוּעַ, אָסוּר בַּהֲנָאָה. וּפֵרֵשׁ הַטּוּר, שֶׁדַּרְכָּן, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הָיוּ נוֹתְנִין בָּהֶן יַיִן. וְשֶׁיָּדוּעַ, הַיְנוּ שֶׁכֻּלָּן נוֹתְנִין לְתוֹכָן יַיִן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁנָּתְנוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ. עַד כָּאן. וּמַאי שְׁנָא מִמֻּרְיָס (דְּמִשְׁנָה ד) דְּשָׁרֵי בַהֲנָאָה (וְרֻבָּא דְעָלְמָא שָׁדוּ בֵיהּ חַמְרָא). הָתָם לַעֲבוֹרֵי זֻהֲמָא (וְהָוֵי כְמַאן דְּאָזֵיל לְאִבּוּד), הָכָא לְמַתּוֹקֵי טַעֲמָא. גְּמָרָא:
לא וָחֹמֶץ. אַדִּלְעֵיל קָאֵי, שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ. וְאֵין לְפָרֵשׁ דְּחֹמֶץ הַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן וּכְשֶׁקָּנָה חֹמֶץ מִיִּשְׂרָאֵל, דְּהָא מְבֹאָר לְעֵיל דְּאַף בִּשְׁתִיָּה שָׁרֵי מִן הַדִּין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לב דְּאִי לָאו הָכִי הָא אָמַר מַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מֻתָּר. גְּמָרָא:
לג הֲרֵי כוּ'. לִמְעוּטֵי בְיָדוּעַ דִּכְבָשָׁן בְּיַיִן. גְּמָרָא: