עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
יא הַיַּיִן כוּ'. כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ בוֹ שֶׁנִּתְנַסֵּךְ. וּבַגְּמָרָא מַיְתֵי לֵיהּ מִקְּרָא דְּיַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְגָזְרוּ חֲכָמִים עַל סְתָם יֵינָם שֶׁיִּהְיֶה גַם כֵּן אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב שֶׁהָיָה כוּ'. וּפְשִׁיטָא דְמִשּׁוּם דְּאַחְמִיץ לֹא פָּקַע מִנֵּיהּ אִסּוּרָא. וְהַיְנוּ דְכָתַב הָרַ"ב לַאֲפוֹקֵי כוּ':
יג וְכֵן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְאִם כֵּן אַף בִּשְׁתִיָּה הָיָה לָנוּ לְהַתִּירוֹ. אֶלָּא נִרְאֶה לִי שֶׁרַשִׁ"י לֹא רָצָה לִכְתֹּב הֶתֵּר בִּשְׁתִיָּה מִטַּעַם שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת כִּי אֵין אָנוּ בְקִיאִים בְּטִיב חֹמֶץ אִם הוּא חֹמֶץ אוֹ יַיִן:
יד וּבַעֲבוֹדָה זוֹ מַקְרִיבִין אַף הָעוֹר, וּלְפִיכָךְ כָּל עוֹר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן כָּזֶה אָסוּר. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, בְּהֵמָה שֶׁהִקְרִיבָהּ כֻּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, אֲפִלּוּ פִּרְשָׁהּ וְעַצְמוֹתֶיהָ וְקַרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ וְעוֹרָהּ, הַכֹּל אָסוּר בַּהֲנָאָה:
טו הַנִּכְנָס כוּ'. שֶׁהַנָּכְרִי רוֹצֶה לְהַכְנִיסוֹ, מֻתָּר בַּהֲנָאָה אִם נִזְהָר יִשְׂרָאֵל לִטְּלוֹ עִם כְּנִיסָתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיבוּ אוֹתוֹ. רַשִׁ"י:
טז מִפְּנֵי כוּ'. מַהֲדַר וְתָנֵי מִפְּנֵי כוּ', לוֹמַר שֶׁאָסוּר וּמְטַמֵּא. וְרַבֵּנוּ תָם פֵּרֵשׁ דְּהָכָא בַחֲתִיכָה שֶׁאֵינוֹ זִבּוּחַ לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא שֶׁמְּבִיאִים דּוֹרוֹן, וּלְהָכִי תָנֵי כְזִבְחֵי. וּבַיְרוּשַׁלְמִי גָרַס זִבְחֵי: