עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ט
כח כְּלוֹמַר, וּמַתְנִיתִין דִּתְנַן בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ, רַבִּי מֵאִיר הִיא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כט לְהַשְׂכִּיר. בַּיְרוּשַׁלְמִי, הָא בִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר מוֹכֵר הוּא לוֹ וַאֲפִלּוּ לְבֵית דִּירָה, וּמַשְׂכִּיר הוּא לוֹ וַאֲפִלּוּ לְבֵית דִּירָה. וְהַיְנוּ טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּהַאי לֹא תָבִיא תּוֹעֵבָה, לְהָא מִלְּתָא אַסְמַכְתָּא בְעָלְמָא הוּא, דְּעִקַּר קְרָא בְּיִשְׂרָאֵל הַמַּכְנִיס עֲבוֹדָה זָרָה לְבֵיתוֹ הוּא. הִלְכָּךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָנוּ מְצֻוִּין לְשָׁרֵשׁ אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה אָסְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא לְהַשְׂכִּיר לְבֵית דִּירָה, וְכֵן בְּסוּרְיָא מִפְּנֵי סְמִיכוּתָהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּין לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ, מַשְׂכִּירִין אֲפִלּוּ לְבֵית דִּירָה כוּ'. וְלִישְׁנָא דְסֵיפָא דְמַתְנִיתִין נַמִּי הָכִי דַיְקָא כוּ'. הָרַ"ן:
ל כְּלוֹמַר, לַאֲפוֹקֵי לְהַכְנִיס בּוֹ יֵין נֶסֶךְ, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַכְשִׁירוֹ לְכָךְ, וְאִם עָשָׂה כֵן שְׂכָרוֹ אָסוּר. הָרַאֲבַ"ד:
לא לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְיִכָּנְסוּ בוֹ נָכְרִים וְיֹאמְרוּ רָחַצְנוּ כוּ', וּבָזֶה יֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם לְמִי שֶׁיִּשְׁמַע זֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שָׂכוּר: