עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ח
כב בִּמְחֻבָּר. הַיְנוּ לְרַבִּי מֵאִיר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְרַבִּי יוֹסֵי כִּדְאִית לֵיהּ דַּוְקָא בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. דְּאִי בְחוּצָה לָאָרֶץ הָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי דְמוֹכְרִין אֲפִלּוּ שָׂדוֹת, וְלֹא אָסוּר טְפֵי בִמְחֻבָּר לַקַּרְקַע מִקַּרְקַע עַצְמוֹ. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה לָהֶם קַרְקַע, יְשִׁיבָתָן יְשִׁיבַת עֲרַאי הִיא. הָרַמְבַּ"ם. וְלָאו דַּוְקָא בְשִׁבְעָה עֲמָמִין. וַאֲפִלּוּ לְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי לֵיהּ מְחֻבָּר מֵעִקָּרוֹ. הָרַ"ן. אֲבָל הָרֹא"שׁ מַסִּיק דְּרַבִּי יְהוּדָה מְפָרֵשׁ מִלְּתָא דְתַנָּא קַמָּא, דְּלֹא מַשְׁמַע לֵיהּ דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא מִשֶּׁיִּקָצֵץ, דְּמַה חִדּוּשׁ הוּא זֶה, וְכִי בִשְׁבִיל שֶׁהָיָה מְחֻבָּר לַקַּרְקַע לֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְאַחַר שֶׁנִּקְצָץ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה גְּמָרָא, אִי הָכִי בָּתִּים נַמִּי אִיכָּא תַרְתֵּי, חֲנָיַת קַרְקַע וְקָא מַפְקַע לֵיהּ מִמְּזוּזָה. וּמְשָׁנֵי, מְזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הִיא, וּדְמַעַשְׂרוֹת הַיְנוּ שֶׁאִם יִזְרְעֶנָּה יִשְׂרָאֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו תֵּימַהּ, דְּמַאי הָוֵי, הָא הָוֵי גְזֵרָה לִגְזֵרָה. וּמִשּׁוּם הָכִי מַסִּיק בַּגְּמָרָא דִּסְבִירָא לֵיהּ שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ, אֶלָּא דְלָא אַחְמוּר רַבָּנָן לְמִגְזַר שְׂכִירוּת בָּתִּים אַטּוּ מְכִירָה. אֲבָל שָׂדוֹת דְּאִית בְּהוּ תַרְתֵּי כוּ'. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָאו שְׁמֵיהּ כִּבּוּשׁ, וְהֵיכָא דְלֵיכָּא תַרְתֵּי לֹא גָזוּר כְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז וּלְדִלְמָא אָזֵיל עוֹבֵד כּוֹכָבִים דְּזָבֵין מִיִּשְׂרָאֵל וּמְזַבֵּין לִתְרֵי תַרְתֵּי פַלְגֵי וּמְעַכֵּב הַשְּׁלִישִׁית לְעַצְמוֹ, לְכֻלֵּי הַאי לֹא חָיְשִׁינַן. גְּמָרָא: