עיקר תוספות יום טוב על משנה עבודה זרה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
יג לְשָׁם. לְאוֹתָהּ הָעִיר בְּיוֹם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם לְסַפֵּר עִם אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר. רַשִׁ"י:
יד אֲסוּרוֹת. מִשּׁוּם דְּנֶהֱנֶה מִשֶּׁל עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר, כְּדִכְתִיב [דְּבָרִים יג] וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, כָּל שֶׁכֵּן לִמְהַנֶּה לַעֲבוֹדָה זָרָה דְּאָסוּר. הָרַ"ן:
טו וְאִי מִשּׁוּם דְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּיוֹם אֵידָם, הָנֵי מִלֵּי לְזַבּוֹנֵי לְהוּ, דִּלְמָא מְזַבֵּן לֵיהּ בְּהֵמָה וְאָזֵיל וּמַקְרִיב לַהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. אִי נַמִּי דֶּרֶךְ לוֹקֵחַ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְאָזֵיל וּמוֹדֶה. אֲבָל לְמִזְבַּן מִנֵּיהּ דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם שָׁרֵי, דִּסְתָם מוֹכֵר עָצֵב הוּא. רַשִׁ"י. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָרַ"ב פֵּרֵשׁ בְּרֵישׁ פִּרְקִין לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת, לֹא קַשְׁיָא כִּדְפֵרֵשׁ הָרֹא"שׁ דִּלְרַשִׁ"י יֵשׁ בִּמְכִירָה צַד אִסּוּר וְצַד הֶתֵּר וְכֵן בִּלְקִיחָה. כְּלוֹמַר צַד אִסּוּר דִּמְכִירָה דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, וְצַד הֶתֵּר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם. וְדִלְקִיחָה הוּא בְהֵפֶךְ: