עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ו
כב כְּלוֹמַר שֶׁהַקַּסְוָה הוּא שֵׁם מֻשְׁאָל:
כג קַנָּאִין כוּ'. גּוֹנֵב קַסְוָה, רָמֵיז לֵיהּ קְרָא, וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ [בְּמִדְבָּר ד]. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י כְּבַלַּע לְשׁוֹן גַּנָּב שֶׁמַּבְלִיעִין וּמַחְבִּיאִין. וְרֶמֶז בְּעָלְמָא הוּא כוּ'. וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם, דְּמֵחֲזֵי כִמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם. גְּמָרָא. וּבוֹעֵל אֲרָמִית, דְּהָא אַשְׁכְּחַן דְּבַר כָּרֵת הוּא [מַלְאָכִי ב] יַכְרֵת ה' לָאִישׁ:
כד כְּמוֹ לֵךְ פְּגַע בּוֹ (מְלָכִים א ב). רַשִׁ"י:
כה אִם הוּא כֹהֵן. תּוֹסָפוֹת:
כו לְבֵית דִּין. כְּלוֹמַר לְהַלְקוֹת בְּדִין לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִיּוּב מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם, אֶלָּא מוֹצִיאִין כוּ', וְאֵין מְמַחִין עֲלֵיהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
כז חוּץ כוּ'. דִּבְהַר הַבַּיִת מֻתָּרִים טְמֵאֵי מֵתִים וּמֵת עַצְמוֹ:
כח דִּבְמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ (בַּשְּׂרוּפִים דְּקֹרַח) כְּתִיב. רַשִׁ"י. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר אֵין דָּנִין יוּמָת מִיָּמוּת כוּ' גְּמָרָא:
כט וְאִם תֹּאמַר וְתֵיפּוּק לֵיהּ שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ דִּבְכָרֵת. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁנִּטְמָא בִּפְנִים וְלֹא שָׁהָה כַשִּׁעוּר אֶלָּא בָא בִקְצָרָה וְהָפַךְ בְּצִנּוֹרָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב אַמַּאי לֹא חָשֵׁיב נַמִּי פְּרוּמֵי בְגָדִים: