עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ה
יז דְּגַבְרָא בַר קְטָלָא הוּא בִידֵי שָׁמַיִם, וְקָרוֹבֵי הוּא דְּלֹא מִקָּרַב קְטָלֵיהּ. וְכֵיוָן דְּקָא מְוַתֵּר לֵיהּ לְנַפְשֵׁיהּ לַעֲבֵרוֹת שֶׁל כָּרֵת, מְקָרְבִינַן לֵיהּ לִקְטָלֵיהּ עֲלוֹהִי. וּרְמִיזָא בַקְּרָא, דִּכְתִיב [תְּהִלִּים לד] תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִי שֶׁהֻחְזַק רָשָׁע תְּמִיתָתוֹ רָעָתוֹ, אַלְמָא מֻחְזָק רָשָׁע בַּר מִיתָה הוּא. וּרְמִיזָה הוּא דַהֲוֵי, וְעִקָּרָא דְמִלְּתָא דְּכִפָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא:
יח גְּמָרָא. אֲבָל שֶׁל שְׁתַּיִם וְשֶׁל שָׁלֹשׁ כְּרֵתוֹת אִסּוּרֵי הוּא דְּקָא טָעֵים. כְּלוֹמַר אֵינוֹ מְוַתֵּר עַצְמוֹ לְכָרֵת אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם כָּל הָאִסּוּרִים:
יט דְּכֵיוָן דְּשָׁנָה הֻחְזַק דְּשׁוּב לֹא יִתְיַסֵּר, וּכְרַבִּי אָתְיָא דְּקִים לֵיהּ דְּבִתְרֵי זִמְנֵי הָוֵי חֲזָקָה:
כ וְאֵין לוֹ שָׁם מָקוֹם לְהִתְפַּשֵּׁט וְלֹא לִישַׁן. הָרַמְבַּ"ם. וְכִפָּה מִלָּה אֲרַמִּית. וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת [יִרְמְיָה כט] מְתַרְגְּמִינַן כִּפָּתָא:
כא הַהוֹרֵג כוּ'. וְאֵין עוֹשִׂין זֶה לִשְׁאָר מְחֻיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אֶלָּא אִם אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲוֹנוֹת חֲמוּרִים מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים, אֵין בָּהֶן הַשְׁחָתַת יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה זָרָה וַעֲרָיוֹת וְשַׁבָּת אֵינָן כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁאֵלּוּ הֵן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֲבָל שְׁפִיכוּת דָּמִים מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן זֶה הֲרֵי הוּא רָשָׁע גָּמוּר, וְאֵין כָּל מִצְוֹת שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד עָוֹן זֶה, וְלֹא יַצִּילוּהוּ מִן הַדִּין כוּ'. הָרַמְבַּ"ם: