עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ב
ה נִתְכַּוֵּן כוּ'. הָיָה עוֹמֵד אָדָם אֵצֶל בְּהֵמָה וְנִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג בְּהֵמָה וְהָרַג אָדָם, פָּטוּר, מִשּׁוּם דְּכִי אַתְרוּ בֵיהּ הַתְרָאַת סָפֵק הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה שֶׁאָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וְעַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה שֶׁאִם אֶהֶרְגֶנּוּ אֲנִי חַיָּב מִיתָה, פָּטוּר, דְּשֶׁמָּא לֹא יַהַרְגֶנּוּ. רַשִׁ"י:
ו לִנְפָלִים. אַנְּפָלִים לֹא מִחַיַּב, דִּכְמַאן דִּקְטִיל דָּמֵי. רַשִׁ"י:
ז דְּאִם לֹא נִתְכַּוֵּן לְמַכַּת מִיתָה, הַתְרָאַת סָפֵק הִיא, דְּהִתְרוּ בוֹ אַל תִּזְרֹק שֶׁמָּא תֵלֵךְ עַל לִבּוֹ. רַשִׁ"י:
ח וְהִתְרוּ בוֹ עָלָיו, דְּהַתְרָאַת וַדַּאי הוּא, וְהָרַג אֶת זֶה, חַיָּב, דְּאִיכָּא הַתְרָאָה עַל בֶּן בְּרִית וְהָוֵי מִתְכַּוֵּן עַל בֶּן בְּרִית. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְהַאי דְּשָׁבֵיק רַבִּי שִׁמְעוֹן לְסֵיפָא בְהֶדְיָא וְהַדַר אַדִּיּוּקָא דְרֵישָׁא, דְּלֹא תֵימָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אַכֻּלְּהוּ וַאֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן עַל מָתְנָיו וְהָלְכָה לוֹ עַל לִבּוֹ. רַשִׁ"י: