עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
לד הַעֲבָרָה זוֹ אֵינָהּ שְׂרֵפָה כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב הָמוֹן רַב לִמְאֹד. אֲבָל עִקָּרוֹ הוּא כְּשֶׁהָיוּ מַבְעִירִין אֵשׁ וְהָיוּ מְלַהֲטִין אוֹתוֹ לְשֵׁם אוֹתוֹ הַפֶּסֶל הַיָּדוּעַ שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ בְכָךְ וְהוּא הַנִּקְרָא מֹלֶךְ, וְהָיָה אוֹחֵז אֶחָד מִבָּנָיו וְנָתַן אוֹתוֹ בְּיַד הַמְשַׁמֵּשׁ בְּעֵסֶק אוֹתוֹ הַנֶּעֱבָד וְהָיָה מַעֲבִירוֹ עַל הָאֵשׁ מִצַּד זֶה לְצַד זֶה. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה מַשְׁמַע לֵיהּ לְתַנָּא נְתִינָה הַבָּאָה לִכְלַל הַעֲבָרָה. וְלֹא מַשְׁמַע לֵיהּ נְתִינָה עַל מְנָת לְהַעֲבִיר לְחַיּוֹבֵיהּ עַל נְתִינָה לְחוּדָהּ. רַשִׁ"י:
לו פִּתּוֹם. שֵׁם הַמְכַשֵּׁף. רַשִׁ"י:
לז וְאֵין זֶה דּוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים, לְפִי שֶׁדּוֹרֵשׁ אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֶלָּא כִדְתַנְיָא וְדוֹרֵשׁ כוּ' זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֵׁד שֶׁל בֵּית הַקְּבָרוֹת יְהֵא אוֹהֲבוֹ וּמְסַיְּעוֹ בִכְשָׁפָיו. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ הַמֵּת בַּחֲלוֹם מַה שֶּׁשָּׁאַל עָלָיו:
לח בְּוָי"ו. וְכֵן מַשְׁמַע בַּגְּמָרָא דְּתַרְתֵּי נִינְהוּ:
לט לְשׁוֹן רַשִׁ"י, מַעֲלֶה הַמֵּת מִן הָאָרֶץ וּמוֹשִׁיב לוֹ בַשֶּׁחִי תַּחַת זְרוֹעוֹתָיו וּמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ:
מ עַיֵּן פֶּרֶק ח' דְּכִלְאַיִם מִשְׁנָה ה'. וּבַגְּמָרָא, יִדְּעוֹנִי זֶה הַמַּנִּיחַ עֶצֶם יַדּוּעַ בְּפִיו וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו. (עַל יְדֵי כְשָׁפִים. רַשִׁ"י):
מא וְאַזְהָרָה דִמְכַשְּׁפִים גּוּפַיְהוּ מִלֹּא יִמָּצֵא בְךָ. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: