עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ה
כב שֶׁיְּפָרֵשׁ. שֶׁיַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם. אֲבָל אִם לֹא הוֹצִיא שֵׁם מִפִּיו אֶלָּא שָׁמַע שֵׁם יוֹצֵא מִפִּי אַחֵר וּבֵרְכוֹ, פָּטוּר. רַשִׁ"י:
כג וּבַגְּמָרָא יָלְפִינַן דְּהַאי נוֹקֵב לִישְׁנָא דְבָרוֹכֵי הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד כָּל זֶה כָתוּב בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, אָלֶף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוּ"ד, וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שֵׁם הֲוָיָ"ה, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁעַל שְׁנֵיהֶם הוּא נִסְקָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כה אֱמֹר כוּ'. בַּיְרוּשַׁלְמִי פָרֵיךְ, וְאָמְרִינַן לֵיהּ גְּדֹף. וּמְשָׁנֵי אֶלָּא אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם קִלֵּל, וּבוֹ קִלֵּל, כְּלוֹמַר מַזְכִּיר שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, וְאוֹמֵר הַשֵּׁם הַזֶּה הִזְכִּיר הַמְגַדֵּף וְקִלֵּל בּוֹ, כְּלוֹמַר יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה לֹא כְתָבוֹ הָרַמְבַּ"ם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְלִי נִרְאֶה דְּהָרַמְבַּ"ם סְבִירָא לֵיהּ דִּגְמָרָא דִידָן פָּלֵיג. וְקֻשְׁיַת הַיְרוּשַׁלְמִי לֹא קַשְׁיָא, דְּמִידִי דַהֲוָה אַמְּחִיקַת שֵׁם בְּסוֹטָה, דְּכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה הֵיכָא דְאִי אֶפְשָׁר בְּלָאו הָכִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כו עוֹמְדִין כוּ' וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן כָּל זֶה מִקְּרָאֵי (שׁוֹפְטִים ג וּמְלָכִים ב יח). וְהָא דְלָא תְנַן שֶׁהָעֵדִים קוֹרְעִים, לְפִי שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ, וְשׁוּב אֵין חַיָּבִים כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא. גְּמָרָא:
כז כָּמוֹהוּ. שְׁמַע מִנַּהּ דְּכָשֵׁר בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וּבְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וּמַעֲלָה הוּא דְּעָבוּד רַבָּנָן. וְהָכָא כֵּיוָן דְּלֹא אֶפְשָׁר אוֹקְמוּהוּ רַבָּנָן אַדְּאוֹרַיְתָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פָּסוּל, הָכָא מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר קָטְלִינַן לְגַבְרָא, בִּתְמִיהָה. גְּמָרָא: