עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
י וְנִשְׁאֲרוּ מִקְצָת שֶׁלֹּא נִכְתַּב בָּהֶן דָּמָיו כוּ', וְהֵם הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה כוּ', וְיָלְפִינַן לְהוּ בַגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא הַזְּכוּר. נֶקֶב הַמִּשְׁכָּב מִקְּרֵי זְכוּר. רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָא דְלָא קָתָנֵי וְהֵבִיא זָכָר עָלָיו, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בְּהֶדְיָא מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, אִיכָּא לְמֵימַר דְּלִישְׁנָא דִקְרָא נָקַט דִּכְתִיב וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב:
יב וְעַל הַבְּהֵמָה. וְהַמֵּבִיא בְהֵמָה עָלָיו נַמִּי חַיָּב. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמִשּׁוּם דְּלֹא כְתִיב בְּהֶדְיָא אֶלָּא מִדְּרָשָׁא, לֹא קָתָנֵי לַהּ:
יג הַבָּא כוּ'. בְּשׁוֹגֵג. רַשִׁ"י:
יד וּמִשּׁוּם כוּ'. הָא דְלָא קָתָנֵי אֵשֶׁת אִישׁ, מִשּׁוּם דְּהָכָא לְאַחַר מִיתָה אַיְרֵי. תּוֹסָפוֹת:
טו אֶלָּא כוּ'. בַּגְּמָרָא פְלִיגֵי בִּדְרָשָׁא דִּקְרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וּמִשּׁוּם כוּ'. וְרַבִּי יְהוּדָה פָּלֵיג נַמִּי בְהָא, כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז לְאַחַר מִיתַת כוּ'. אַחִיּוּב דְּאֵשֶׁת הָאָב קָאֵי, דִּמְרַבֵּי לֵיהּ קְרָא. אֲבָל שֵׁם אֵשֶׁת אִישׁ לְאַחַר מִיתָה לֹא קָאָמַר. רַשִׁ"י:
יח כְּלוֹמַר דְּקִיחָה זוֹ לָאו קִיחַת חֻפָּה הִיא, אֶלָּא קִיחַת קִדּוּשֵׁי כֶסֶף, דְּגָמַר מִשְּׂדֵה עֶפְרוֹן:
יט הַזְּכוּר. תֵּימַהּ לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ נָקַט לֵיהּ הָכָא:
כ אִם אָדָם כוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁנָה מְפֹרָשׁ בְּמִשְׁנָתֵנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה נֶהֱרֶגֶת, מִכָּל מָקוֹם בְּכֹחַ מַה שֶּׁנִּשְׁנָה שֶׁהַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ בִּסְקִילָה שֶׁלֹּא לְמַדְנוּהוּ אֶלָּא מִמַּה שֶׁהַבְּהֵמָה נִסְקֶלֶת (כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא), שַׁיָּךְ שַׁפִּיר לְמִתְנֵי הָא דְּאִם אָדָם חָטָא כוּ':
כא תַּקָּלָה. מִכְשׁוֹל עָוֹן. רַשִׁ"י: