עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
טו אֶחָד אוֹמֵר כוּ'. בָּרְבִיעִי בְשַׁבָּת בִּשְׁנַיִם לַחֹדֶשׁ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בָּרְבִיעִי בְשַׁבָּת בִּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ:
טז בְּעִבּוּרוֹ כוּ'. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר זֶה יָדַע בְּחֶסְרוֹנוֹ דְּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר חָסֵר הָיָה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז בְּטֵלָה. דְּבִתְרֵי עִבּוּרֵי לֹא טָעוּ אֱנָשֵׁי. גְּמָרָא. וַהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר אֶחָד אוֹמֵר בְּב' וְאֶחָד בְּד', אֶלָּא דְמַתְחִיל בְּמַאי דְּסִיֵּם:
יח קַיֶּמֶת. דְּאָדָם טוֹעֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ, דְּכִי נַמִּי אָמַרְתְּ זֶה שֶׁאָמַר שְׁתַּיִם בִּתְחִלַּת שְׁתַּיִם וְזֶה שֶׁאָמַר שָׁלֹשׁ בְּסוֹף שָׁלֹשׁ כָּל רְגָעִים שֶׁבֵּינְתַיִם שֶׁאֵרַע הַמַּעֲשֶׂה בָהֶן יֵשׁ לְאֵלּוּ לִטְעוֹת וְלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט בְּטֵלָה. וְאִם תֹּאמַר וְנִשְׁאָלֵם דִּלְמָא הַאי דְּקָאָמַר שָׁלֹשׁ סוֹף שָׁלֹשׁ, (אִי נַמִּי) הַאי דְּקָאָמַר חָמֵשׁ תְּחִלַּת חָמֵשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְבַטֵּל עֵדוּת בָּדְקִינַן לְהוּ מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְהִצִּילוּ הָעֵדָה, וְלֹא לְקַיֵּם עֵדוּתָן. תּוֹסָפוֹת:
כ שֶׁבְּחָמֵשׁ כוּ'. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק קַמָּא דִפְסָחִים גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם יוֹם הַמְעֻנָּן דְּטָעֵי עַל הַשְּׁבִיעִית לוֹמַר חֲמִישִׁית וּפָסַק הָרַ"ב כֵּן הֲלָכָה. דְּהָתָם לְחֻמְרָא וְהָכָא לְחֻמְרָא, דְּלֹא גָזְרִינַן וְלֹא קָטְלִינַן מִסְּפֵקָא: