עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
יא בִּפְנֵי הִלֵּל רַבּוֹ. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּתַב אוֹתוֹ בִּשְׁעַת חִבּוּרוֹ כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
יב דְּרַחֲמָנָא אָמַר [דְּבָרִים יט] וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד וְגוֹ' וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת וְגוֹ', עֵדוּת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם בָּהּ תּוֹרַת הֲזָמָּה הָוֵי עֵדוּת, וְאִי לֹא לֹא. רַשִׁ"י:
יג וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם. וּבַגְּמָרָא, מַאי אֲפִלּוּ, פְּשִׁיטָא דְּכֵיוָן דְּאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ הַשֵּׁנִי לֹא מַעֲלֶה בִידִיעָתוֹ. וּמַסִּיק דְּהָכִי קָאָמַר, אֲפִלּוּ בַחֲקִירוֹת שְׁנַיִם אוֹמְרִים יָדַעְנוּ וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, פֵּרוּשׁ אִם יֵשׁ שְׁלשָׁה עֵדִים. וְעַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻלָּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכִּוְּנוּ עֵדוּתָן. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד שֶׁמַּכְחִישִׁין. בֵּין שֶׁהֵם שְׁנַיִם, אוֹ שְׁלשָׁה וְהַשְּׁלִישִׁי מַכְחִישׁ. דְּהַכְחָשָׁה עֲדִיפָא מֵאֵינִי יוֹדֵעַ. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: