עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה א
א הָיוּ בוֹדְקִין. לָאו בְּפַעַם אַחַת וְזֶה בִּפְנֵי זֶה:
ב חֲקִירוֹת. נָקַט חֲדָא מִתַּרְתֵּי דִקְרָא. אַף עַל גַּב דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל נָקַט תַּרְתֵּי, הָכָא סַגִּי לֵיהּ בַּחֲדָא. וְנָקַט חֲקִירָה אַף עַל גַּב דִּכְתִיב אַחַר דְּרִישָׁה, לְפִי שֶׁהַחֲקִירָה הוּא מוֹרֶה יוֹתֵר עַל הָעֲמִידָה עַל אֲמִתַּת הָעִנְיָן מִדְּרִישָׁה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר [אִיּוֹב כה] וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר:
ג בְּעִיר הַנִּדַּחַת:
ד דִּוְשָׁאַלְתָּ לֹא מַשְׁמַע חֲקִירָה אֶלָּא עַד דְּאִיכָּא הֵיטֵב בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל וְדָרַשְׁתָּ בְּלֹא הֵיטֵב מַשְׁמַע דְּרִישָׁה מְעַלְּיָא. רַשִׁ"י:
ה בְּיָחִיד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה:
ו בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וּמַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּכֻלְּהוּ יָלְפִינַן מֵהֲדָדֵי לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ בְּכָךְ וְכָךְ בַּחֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹאֲלִין לָהֶם בְּאֵיזֶה יוֹם בְּשַׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכָּל הַשֶּׁבַע הַלָּלוּ בָּאוֹת לַהֲבִיאָן לִידֵי הֲזָמָּה, וְאֵין מַעֲלִין עַל לִבָּן חֶשְׁבּוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אִם הָיוּ אֵלּוּ עִמָּהֶן אוֹתוֹ יוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתָן בְּאֵיזֶה יוֹם וְהֵם אוֹמְרִים בְּיוֹם פְּלוֹנִי, נִזְכָּרִים עֵדֵי הֲזָמָּה לַהֲזִמָּם. רַשִׁ"י:
ח מָקוֹם. שֶׁזּוֹ הִיא הַמּוֹעֶלֶת לְהָבִיא אֶת כָּל הַחֲקִירוֹת לַהֲזָמָּה, דִּבְלָאו הָכִי לֹא מִתַּזְמֵי. רַשִׁ"י:
ט רַבִּי יוֹסֵי כוּ'. בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא פָלֵיג אֶלָּא כְשֶׁמִּתּוֹךְ עֵדוּתָן נִכָּר שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמְּעִידִין עָלָיו בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ וּבְאֵיזֶה חֹדֶשׁ וְשָׁנָה וְשָׁבוּעַ, דְּאִי לָאו הָכִי אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִמָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י הָעוֹבֵד כוּ'. אִם מְעִידִין בְּכָךְ, שׁוֹאֲלִין אֶת מִי עָבַד. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: