עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ד
יד וּמוֹצִיא כוּ'. מַשְׁמַע דְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד לְבַדָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל לְהוֹצִיאָם לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא בְמַאֲמַר הַמֶּלֶךְ, דְּאִי אָמַרְתְּ שֶׁאֵין לַמֶּלֶךְ בָּזֶה שׁוּם מַעֲלָה אִם כֵּן לְמַאי תְּנִינַן הָכָא גַּבֵּי מַעֲלוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו אֵין כוּ'. אֶלָּא כְפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, אֵינוֹ מְעַקֵּם הַדְּרָכִים מִפְּנֵי כַרְמוֹ שֶׁל זֶה אוֹ מִפְּנֵי שָׂדֶה שֶׁל זֶה, אֶלָּא הוֹלֵךְ בְּשָׁוֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז פֵּרוּשׁ, וְאוֹתוֹ הַמֶּחֱצָה הָיָה בוֹרֵר הַיָּפֶה שֶׁבִּשְׁנֵי הַחֲצָיִין. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְהוּא נוֹטֵל מֶחֱצָה בָרֹאשׁ. וּבַגְּמָרָא עוֹד, דְּאוֹצְרוֹת מְלָכִים כֻּלָּם לַמֶּלֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז וּבִלְבַד כוּ'. דְּהָא קְרָא קָאָמַר וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ. גְּמָרָא:
יח אֲפִלּוּ אַחַת כוּ'. דְּמִכְּדֵי בְעָלְמָא דָרְשִׁינַן טַעֲמָא דִקְרָא, אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלִשְׁתּוֹק, וַאֲנָא אֲמֵינָא מַה טַּעַם לֹא יַרְבֶּה, מִשּׁוּם דְּלֹא יָסוּר. לֹא יָסוּר לָמָּה לִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַחַת וּמְסִירָה. גְּמָרָא:
יט כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ כוּ' אַסְפַּנְיָא. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ וְכָתַב הֶעָרוּךְ, שֶׁבִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרִין לְהוֹצָאָה אַפְסַנְיָא:
כא שֶׁנֶּאֱמַר [דְּבָרִים לא] וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה (וְכָל הַתּוֹרָה בְמַשְׁמַע, דְּאֵין כּוֹתְבִין הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת. הָרַמְבַּ"ם). וּבְמֶלֶךְ כְּתִיב [שָׁם יז] וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה, שְׁתַּיִם בְּמַשְׁמַע. גְּמָרָא:
כב בַּדִּין. [אִם הוּא רָאוּי כְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אִי נַמִּי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל] קֹדֶם הַתַּקָּנָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: