אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א וְדָנִין כוּ'. פְּשִׁיטָא (אַטּוּ מִשּׁוּם חֲשִׁיבוּתוֹ מִגְרַע גָּרַע, וְכֵיוָן דְּדָן אִיהוּ נַמִּי דָנִין אוֹתוֹ מִשּׁוּם הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ. תּוֹסָפוֹת). אַיְדֵי דְקָא בָעֵי לְמִתְנֵי מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ, תָּנֵי נַמִּי כֹהֵן גָּדוֹל. וְאִי בָעֵית אֵימָא הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּכָל שְׁאָר דִּינִין חוּץ מִדִּינֵי נְפָשׁוֹת דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ כְהֶדְיוֹט בִּשְׁלשָׁה כוּ'. גְּמָרָא:

ב מֵעִיד. דַּוְקָא כְשֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב שָׁם, שֶׁאִם הַכֹּהֵן גָּדוֹל יוֹדֵעַ עֵדוּת לִבְנוֹ הוֹלֵךְ הַמֶּלֶךְ לְשָׁם מִשּׁוּם יְקָרָא דְכֹהֵן גָּדוֹל, וְקָא אָתֵי וּמַסְהִיד. אֲבָל בְּלָאו הָכִי אֵינוֹ מֵעִיד, דְּזִילוּתָא הוּא לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁיָּבֹא וְיָעִיד, דְּתַנְיָא וְהִתְעַלַּמְתָּ, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, כְּגוֹן זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְבוֹדוֹ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּאִי הָכִי אֲפִלּוּ לְבֵיתוֹ נַמִּי לֹא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ד גְּמָרָא. וּפֵרוּשׁ בֵּינוֹ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר בֵּין עַצְמוֹ שֶׁהוּא הַמְמֻנֶּה לְבֵין הָעָם:

ה דְּאִלּוּ בְיוֹם אַחֵר אֵין מִצְוָה בְכֹהֵן גָּדוֹל דַּוְקָא וְרַשַּׁאי כֹּהֵן הֶדְיוֹט לַעֲבֹד אִם אֵרַע פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְמֻנֶּה:

ו הַסַּפְסָל. הוּא כִסֵּא קָטָן. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ב

ז כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְעַבְדּוֹ שֶׁל יַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, שָׁלְחוּ לוֹ לָבֹא וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי סַנְהֶדְרִין כְּדִכְתִיב [שְׁמוֹת כא] וְהוּעַד בִּבְעָלָיו, וְעַבְדּוֹ כְּמָמוֹנוֹ דָמֵי, וּכְשֶׁבָּא וְיָשַׁב אָמְרוּ לוֹ עֲמֹד, שֶׁנֶּאֱמַר [דְּבָרִים יט] וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא רָצָה כוּ'‏ וְאֵרַע תְּקָלָה שֶׁמֵּתוּ הַסַּנְהֶדְרִין עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱנִישָׁם שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, עַל שֶׁכָּבְשׁוּ פְנֵיהֶם בַּקַּרְקַע מִיִּרְאָתָם אֶת יַנַּאי הַמֶּלֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ח וְאִי לֹא דָיְנִינַן לְהוּ הֵיכִי דָנִין, הָא כְתִיב [צְפַנְיָה ב] הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ. גְּמָרָא. וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב בָּהֶם דִּינוּ לַבֹּקֶר, כְּשֶׁגָּזְרוּ לֹא גָזְרוּ אֶלָּא עַל הַמְּלָכִים הָעוֹמְדִים מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא קָאֵי עַל בֵּית דָּוִד, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַחֲלֹק עַל הַכָּתוּב בָּהֶם. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:

ט לֹא מֵעִיד כוּ'. מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה עַצְמוֹ שֶׁהָיָה עַל יְדֵי קַבָּלַת עֵדוּת בִּפְנֵי יַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְלֹא רָצָה לַעֲמֹד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י וְלֹא חוֹלְצִין כוּ'. מִפְּנֵי שֶׁאֲסוּרָה לִנָּשֵׂא. רַשִׁ"י:

יא שֶׁנֶּאֱמַר שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה, מִצְוָה שָׁאנֵי. גְּמָרָא:

יב וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא מָצִינוּ אֶלָּא כָל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְיִבּוּם אֵינוֹ עוֹלֶה לַחֲלִיצָה. וְרַשִׁ"י פֵרֵשׁ הַטַּעַם דְּאֵינוֹ מְיַבֵּם שֶׁגְּנַאי לוֹ לָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו:

משנה ג

יג לֹא הָיָה כוּ'. וְצֹרֶךְ שָׁעָה הָיָה מִפְּנֵי שְׁלוֹם הַמַּלְכוּת כוּ'. אֲבָל בְּלֹא טַעֲנָה זוֹ אִם רָצָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה:

משנה ד

יד וּמוֹצִיא כוּ'. מַשְׁמַע דְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד לְבַדָּם אֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל לְהוֹצִיאָם לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא בְמַאֲמַר הַמֶּלֶךְ, דְּאִי אָמַרְתְּ שֶׁאֵין לַמֶּלֶךְ בָּזֶה שׁוּם מַעֲלָה אִם כֵּן לְמַאי תְּנִינַן הָכָא גַּבֵּי מַעֲלוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טו אֵין כוּ'. אֶלָּא כְפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, אֵינוֹ מְעַקֵּם הַדְּרָכִים מִפְּנֵי כַרְמוֹ שֶׁל זֶה אוֹ מִפְּנֵי שָׂדֶה שֶׁל זֶה, אֶלָּא הוֹלֵךְ בְּשָׁוֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טז פֵּרוּשׁ, וְאוֹתוֹ הַמֶּחֱצָה הָיָה בוֹרֵר הַיָּפֶה שֶׁבִּשְׁנֵי הַחֲצָיִין. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְהוּא נוֹטֵל מֶחֱצָה בָרֹאשׁ. וּבַגְּמָרָא עוֹד, דְּאוֹצְרוֹת מְלָכִים כֻּלָּם לַמֶּלֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יז וּבִלְבַד כוּ'. דְּהָא קְרָא קָאָמַר וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ. גְּמָרָא:

יח אֲפִלּוּ אַחַת כוּ'. דְּמִכְּדֵי בְעָלְמָא דָרְשִׁינַן טַעֲמָא דִקְרָא, אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלִשְׁתּוֹק, וַאֲנָא אֲמֵינָא מַה טַּעַם לֹא יַרְבֶּה, מִשּׁוּם דְּלֹא יָסוּר. לֹא יָסוּר לָמָּה לִּי, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַחַת וּמְסִירָה. גְּמָרָא:

יט כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ כוּ'‏ אַסְפַּנְיָא. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָאֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כ וְכָתַב הֶעָרוּךְ, שֶׁבִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרִין לְהוֹצָאָה אַפְסַנְיָא:

כא שֶׁנֶּאֱמַר [דְּבָרִים לא] וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה (וְכָל הַתּוֹרָה בְמַשְׁמַע, דְּאֵין כּוֹתְבִין הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת. הָרַמְבַּ"ם). וּבְמֶלֶךְ כְּתִיב [שָׁם יז] וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה, שְׁתַּיִם בְּמַשְׁמַע. גְּמָרָא:

כב בַּדִּין. [אִם הוּא רָאוּי כְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אִי נַמִּי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל] קֹדֶם הַתַּקָּנָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ה

כג בְּשַׁרְבִיטוֹ. וְלֹא בְכִתְרוֹ וְלֹא בְאֶחָד מִכָּל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וּבְשַׁרְבִיטוֹ כְּדִכְתִיב [אֶסְתֵּר ד] מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה