עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
ח וְיָהִיב לֵיהּ רְשׁוּתָא [לְמֵידַן דִּינֵי קְנָסוֹת]. גְּמָרָא:
ט שֶׁאִם לֹא תֹאמַר כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּמְצָא בֵית דִּין הַגָּדוֹל לְעוֹלָם, לְפִי שֶׁנִּצְטָרֵךְ שֶׁיִּהְיֶה כָל אֶחָד מֵהֶם סָמוּךְ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִעֵד שֶׁיָּשׁוּבוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְגוֹ' כוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ. וּבְחִבּוּרוֹ סִיֵּם, וְהַדָּבָר צָרִיךְ הֶכְרֵעַ. וְנִרְאֶה לִי, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לִדְחוֹת הָרְאָיָה, שֶׁהֲרֵי יִעֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא כוּ', וְהוּא סָמוּךְ בְּלִי סָפֵק וְיָכוֹל לִסְמֹךְ בְּצֵרוּף שְׁנַיִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וַעֲרִיפַת. עֲרִיפָה לָאו דַּוְקָא, דִּמְדִידָה הוּא דְהַוְיָא בִשְׁלֹשָׁה. תּוֹסָפוֹת:
יא תֵּימַהּ, שֶׁזֶּה הַכָּתוּב בִּסְמִיכַת זְקֵנִים לְפַר הֶעְלֵם דָּבָר כָּתוּב, אֲבָל בְּעֶגְלָה נָפְקָא לָן מִדִּכְתִיב זְקֵנֶיךָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב וְהַמֵּאוּנִין בִּשְׁלשָׁה. דְּכָל דְּתַקּוּן רַבָּנָן כְּעֵין דְּאוֹרַיְתָא תַקּוּן. וּמֵאוּנִין דְּרַבָּנָן, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא אֲפִלּוּ מֵאוּן לֹא בַעְיָא, דְּאֵין קִדּוּשֵׁי קְטַנָּה כְלוּם אֶלָּא אִם כֵּן קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ. דִּכְתִיב אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ. רַשִׁ"י:
יג בִּשְׁלשָׁה. דְּמָמוֹנָא הוּא:
יד סְבָרָא הוּא, מַה לִּי עַיּוֹלֵי מַה לִּי אַפּוֹקֵי, אַפּוֹקֵי מַאי טַעֲמָא, דִּלְמָא טָעֵי, עַיּוֹלֵי נַמִּי דִּלְמָא טָעֵי. גְּמָרָא:
טו וְהוּא הַדִּין נַמִּי דְּפָלֵיג אַהֶקְדֵּשׁוֹת, דִּבְהוּ נַמִּי כֹּהֵן כְּתִיב:
טז וּבְפֶרֶק ד' דִּמְגִלָּה מִשְׁנָה ג' פֵּרֵשׁ הָרַ"ב, אִם בָּא לִפְדּוֹתָן. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא: