עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ז וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא אֲבָל בָּרִאשׁוֹן לֹא תִּקְּנוּ, דְּלֹא מוֹכְחָא מִלְּתָא דְּמִשּׁוּם עֲרָבָה תִּקְנוּ, אֶלָּא יֹאמְרוּ דְּהוֹאִיל וּמִשּׁוּם לוּלָב אִידְּחֵי דָּחוּהוּ נַמִּי לַעֲרָבָה, וְכֵיוָן דְּקָא מַפְּקָא לֵיהּ מֵרִאשׁוֹן אוֹקְמָא אַשְּׁבִיעִי יוֹם מְסֻיָּם אוֹ רִאשׁוֹן אוֹ אַחֲרוֹן כוּ':
ח קָשֶׁה, וַהֲרֵי נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֵם חַגַּי וַחֲבֵרָיו בִּתְחִלַּת בַּיִת שֵׁנִי הָיוּ כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר הָרַ"ב, וְהָאִידְנָא אֵינָהּ כוּ' אַשְּׁבִיעִי מְהַדַּר וְקָאֵי, כְּלוֹמַר דְּהָאִידְנָא אַף עַל גַּב דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד נַמִּי שִׁבְעָה יָמִים זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ בְּלוּלָב, אֲפִלּוּ הָכִי אֵינָהּ אֶלָּא בַּשְּׁבִיעִי הוֹאִיל וּבִגְבוּלִין אֵינָהּ אֶלָּא מִנְהַג נְבִיאִים אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַבַּיִת, וְכֵיוָן דְּבִגְבוּלִין אֵין לַעֲרָבָה עִקָּר מִן הַתּוֹרָה לְהָכִי לֹא תִּקְּנוּ שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ בְּלוּלָב דְּאִית לֵיהּ עִקָּר מִן הַתּוֹרָה. וְטַעֲמָא דְּקָבְעוּ בַּשְּׁבִיעִי וְלֹא יוֹם אַחֵר, כָּתַב בֵּית יוֹסֵף הוֹאִיל וְהָיָה מְיֻחָד בַּמִּקְדָּשׁ לִדְחוֹת בְּשַׁבָּת: