עיקר תוספות יום טוב על משנה סוכה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
א שִׁבְעָה כֵּיצַד. וְגִרְסַת הָרֹא"שׁ שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה כֵּיצַד:
ב וְלֹא פֵּרֵשׁ מִקְדָּשׁ, שְׁמַע מִינַהּ דַּאֲפִלּוּ בִּגְבוּלִים. רַשִׁ"י:
ג וְאִם תֹּאמַר נִמְצָא בֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה, הָא אוֹתְבִינָא בִּיבָמוֹת דַּף צ' וְשָׁנִינַן שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה שָׁאנֵי:
ד וּבַגְּמָרָא אִיתָא דְּאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לַחְשֹׁב הָעִבּוּר מִכָּל מָקוֹם הָיוּ סוֹמְכִין עַל קְבִיעוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין מַגִּיעִין שָׁם הֲווּ כְּאֵין בְּקִיאִין. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְּמַאי דְּקָאָמַר לֹא בְּקִיאִין, אַף עַל גַּב דְּיָדְעִינַן, עַבוּד רַבָּנָן כְּאִלּוּ לֹא יָדְעִינַן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה בַּגְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י הוּא הַדִּין דְּמָצֵי לְמֵימַר וְיוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא שֶׁבְּרֹב מְקוֹמוֹת וְעִנְיָנִים יֵשׁ לָחוּשׁ לְהַעֲבָרַת אַרְבַּע אַמּוֹת וְאֵין לָחוּשׁ לְהוֹצָאָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּכַרְמְלִית כוּ', וְיֵשׁ כָּאן אִסּוּר הַעֲבָרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
ו אַגְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ קָאֵי, אֲבָל מִשּׁוּם דְּלֹא בְּקִיאִין לֹא שַׁיָּךְ לְעִנְיַן מְגִלָּה, דְּכֵיוָן דְּמִדִּבְרֵיהֶם הִיא, וַאֲפִלּוּ הָיִנוּ בְּקִיאִין לֹא הָיָה דּוֹחֶה שַׁבָּת: