עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ו
יב בִּמְקוֹם. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ:
יג בְּלֹא מָזוֹן. וְהֻצְרַךְ לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְכָךְ נֶהֱרַג. רַשִׁ"י:
יד בְּלֹא לְוָיָה. יְחִידִי בְּלֹא חֲבוּרָה. רַשִׁ"י:
טו אוֹמְרִים. כְּדִכְתִיב לְעֵיל וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, וְלֹא פֵּרֵשׁ עַל מָה הֵם נִגָּשִׁים. רַשִׁ"י:
טז לֹא הָיוּ כוּ'. כְּלוֹמַר וְנִכַּפֵּר דִּכְתִיב בַּקְּרָא לָאו אַוְעָנוּ וְאָמְרוּ קָאֵי שֶׁיְּהֵא אַף זֶה בִּכְלַל אֲמִירָה, אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁהּ הִיא שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּשְּׂרָהּ כוּ'. רַשִׁ"י: